שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב,
אשמח עם תענה לי על מס' שאלות:
שמעתי שלישון שנת צהריים בשבת זה מועיל, ואילו ביום חול זה אינו מועיל. אוכל בבקשה לקבל הסבר מדוע??
ושאלה שניה בנושא אחר, האם כשקוראים ספרי מוסר(מסילת ישרים וכד') יש בזה קיום לימוד תורה??
תודה רבה על עזרתך.
תשובה
שלום!
ראשית, יישר כוח על השאלות המחכימות.
א. שינה היא אחד משישים במיתה, כיוון שבזמן השינה אי אפשר לעשות כלום, והאדם הוא בעצם כפגר מת. לכן, בימי החול, שהם ששת ימי המעשה, לא טוב להרבות בשינה. אמנם אנחנו מוכרחים לישון כדי לתת כוח בגוף לעבוד את ה', אך שינה מעבר לכך היא מיותרת (עיין רמב"ם הלכות דעות ד', ה').
לעומת זאת, השבת - עניינה מנוחה. בנוסף יש בשבת מצוות עונג שבת, שכוללת לא רק את סעודות השבת, אלא גם תוספת בשינה (וגם עוד עניינים, עיין טור או"ח סימן ר"צ), וכמו שכתב הפייטן בזמירות שבת "והשינה משובחת".
מצד שני, יש עניין נוסף בשבת והוא מעלת לימוד התורה בשבת, שיש לו מעלה גדולה מאוד על פני ימות החול (עיין בן איש חי שנה שניה פרשת שמות), ולא ניתנו שבתות לישראל אלא כדי שיעסקו בתורה.
הפוסקים הכריעו (עיין שו"ע או"ח סימן ר"צ) שיש בזה חילוק בין תלמיד חכם שעיסוקו בכל השבוע בלימוד התורה, שבשבת יוסיף מעט בתענוג (אך רבים תלמידי חכמים שעונגם הוא בלימוד ואף על פי כן מרבים בלימוד בשבת על חשבון המנוחה). אך אדם עובד שאינו מרבה בלימוד תורה בכל השבוע - בשבת ירבה בתורה (רמ"א שם).
ב) באופן מסויים כן, כיוון שספרי המוסר מרבים להביא מדברי רבותינו. אך בעיקרון ספרי המוסר נועדו [ לעורר ] ללימוד התורה, והם דומים למפתח לארמון, שהוא התורה. לכן טוב לקבוע עיתים ללימוד תורה בדגש על לימוד הלכה (עיין משנה ברורה סימן קנ"ה ס"ק ט'), ולימוד המוסר יבוא לחזק את הלימוד הזה.
ידוע שאחד מחכמי המוסר נשאל מה קודם, לימוד הלכה או לימוד מוסר? וענה: "אם תלמד מוסר, תראה שיש לך זמן גם ללימוד הלכה" :)
בהצלחה!