''שבע ברכות'' קודם יחוד

את ברכת החתנים מברכין כאמור בגמרא כתובות "מברכין ברכת חתנים בבית חתנים", והסביר רש"י "כשנכנסה לחופת נשואין". ובסעודת הנשואין כתב הב"י (ס"ב) שמשמע מדברי הרמב"ם שאם בסעודה הראשונה בחתונה לא היו פנים חדשות אלא אותם שהיו קודם בז' ברכות בנשואין עצמן לא יברכו ברכה זו, אך כתב הב"י "ומנהגנו לברך ברכת חתנים בסעודה אף על פי שהיו כל הקהל בעת הנשואין ושמעו ברכת חתנים".

אך השאלה מדוע מברכין קודם היחוד בפועל שהריהי כארוסה (ורק ביהודה ברכו בארוסין את ז' הברכות כמבאר בגמרא שם). והשאלה נבעה כיון שחשב שהטעם שאנו הספרדים לא נוהגים ביחוד מיד אחר החופה מפני שאנו סומכים על היחוד שנעשה בסוף הערב כשהולכים לביתם ומדין אנן סהדי כי הרי אין שם עדים בפועל, וזה אינו כי עקר הטעם שנהגו כסברות אחרות (כפי שהובא בשו"ע אהע"ז נ"ה סע' א' ועיין ב"ישכיל עבדי" ח"ז סמן י').

ולפיכך צריכים להקפיד שבשעת החופה תהא פרכת פרוסה מעליהם, וכן לפרוס טלית ואם אפשר להושיבם תחת חופה כזו לבדם - תבוא עליהם ברכה. כי להרבה פוסקים יחוד של בחור ובחורה אין צורך בראוי לביאה מה שאין כן ביחוד של אלמנה וגרושה (ועיין שם, ובארו החיים סימן נ"ה; שהאריך בזה).

ולפיכך נוהגים לברך "שבע ברכות" גם בחופה וגם לאחר ברכת המזון של סעודת החתונה אף על פי שהחתן והכלה לא נתיחדו כמנהג הספרדים. ויש להזהיר על כך ולהקפיד על ברכת המזון ו"שבע ברכות" בטרם ילכו המסבים ותגמר החתונה.


ב. לענין "שבע ברכות" בתוך שבעת ימי המשתה, כתב מרן בשולחנו הטהור (אבן העזר ס"ב בסעיף ה') "מברכין ברכת חתנים בבית חתנים אחר ברכת המזון בכל סעודה וסעודה שאוכלין שם". ומברכין אותה כל שבעת הימים.

ברכה זו נתקנה דווקא לבית חתנים ולצערנו כיום מטלטלים את החתן והכלה מבית לבית ומחבר לחבר בכל יום ויום מז' הימים. ואף על פי שעושים זאת בשביל שמחת חתן וכלה, אין זו שמחת חתן וכלה שקבעו חז"ל ופסקם מר"ן להלכה (שם ס"י) וגם הרמ"א לא חלק על דבריו ואך הט"ז הביא סברות אחרות אך אין לנו להתחכם ולאפשר לברך ברכות לבטלה חלילה שלדעת הרמב"ם זהו איסור חמור ביותר.

ואין לברך את הברכות אלא במקום הקבוע לחתן ולכלה שהם ישנים בו או מקום קבוע לאכול בו, ושבת חתן נחשבת כמקום קבוע. אך אם אשכנזי מברך את הברכות, רשאים לענות "אמן" כיון שברכתו היא להלכה לפי דעת הט"ז. בם ברכת "אשר ברא" כמוה כדין "שבע ברכות" כאמור שאין לברכה אלא במקום "חופה".



לסכום:

א. מברכין "שבע ברכות" בסוף סעודת החתונה גם אם אין פנים חדשות מלאחר החופה.

ב. למנהגנו, החתן והכלה אינם צריכים להתיחד לאחר החופה וסומכים על פריסת החופה וכן על יחוד בביתם.

ג. ברכת חתנים מברכים במשך שבעת הימים דוקא במקום הקבוע לחתן ולכלה לישון בו או מקום קבוע לאכול בו.

ד. "שבת חתן" נחשבת במקום קבוע ומברכין בה "שבע ברכות".

ה. במקום שלא מברכין "שבע ברכות" לא מברכים גם "אשר ברא", אולם במקום קבוע לחתן ולכלה ויש רק שלושה - מברכין בו "אשר ברא".