שאלת הידיעה והבחירה

שלום לך.
בשאלתך נגעת, בעצם, באחת השאלות המפורסמות בנוגע להבנתנו את הנהגת ה' בעולם. בשלוש מילים: שאלת הידיעה והבחירה.
ראשית, העובדות שהצגת נכונות מאוד. ברור שידיעת ה' היא ידיעה מושלמת, הכוללת גם את כל מה שיקרה בעתיד. ה' הוא מושלם, ולכן לא יתכן שיהיה בידיעתו חסרון כלשהו. מצד שני – ברור גם שהאדם חופשי בבחירתו. עצם קיומן של מצוות, של שכר ועונש, מוכיח שיש לאדם חירות ושליטה על מעשיו. גם התחושה הטבעית של יוזמה ושיקול-דעת שחש האדם ביחס לפעולותיו, מוכיחה זאת. מילותיו של ר' עקיבא בפרקי אבות משקפות את המציאות: "הכל צפוי – והרשות נתונה".

אז מה הבעיה? הבעיה היא, שמבחינה הגיונית לא מסתדרים שני הדברים הללו ביחד. העולם שאנו מכירים הוא עולם הפועל על ציר הזמן, עולם הזורם בכיוון אחד בלבד - מן העבר אל העתיד. ידיעה ודאית על מאורע כלשהו שיקרה בעתיד מונעת כל אפשרות של שינוי (אחרת אין הידיעה ודאית).

אך בתוך הבעיה טמונה כבר התשובה. אנחנו בני-אדם, ובתור שכאלה אנו נמצאים בתוך מימד הזמן. איננו יכולים לצאת מתוכו, ויתרה מזאת – איננו מצליחים אפילו לדמיין מציאות אחרת! אבל זה לא מונע אותנו מלהבין, שתתכן מציאות כזו, שאינה כבולה בזמן. (כפי שישנם מדענים הטוענים שיש בעולם יותר מ-4 מימדים (אורך, רוחב, עומק, זמן), אע"פ שאין אדם שיכול לתפוס מציאות כזו).

אין אנו מסוגלים להבין מהי מציאות ה' (וכמאמר החכם: 'לוּ ידעתיו – הייתיו!'), ואיננו מנסים לעשות זאת. אף-על-פי-כן, ברור לנו שמציאות זו איננה דומה כלל לכל סוג של מציאות שאנו מכירים. וכמו שנכון הדבר בכל תחום, הוא נכון גם בנוגע לידיעת ה' – אין לנו שום מושג על מהותה (בלשון הרמב"ם: 'המחשבה בהשגת דעתו – סִכלות גמורה!'), אך ברור שאין שום דמיון בינה לבין ידיעתנו. ממילא, ברור גם שה' אינו כבול לציר הזמן, שהרי הזמן עצמו – מעשה ה' הוא. לכן, אין שום סתירה בין ידיעת ה' על מעשה שיקרה בעתיד, לבין החופש הגמור בו נתון האדם האם לעשות את המעשה או לא לעשותו.

ואם עדיין לא הבנת איך תתכן מציאות כזו – לא נורא. העיקר אינו להבין את מהות ה' וידיעתו (זה בלתי אפשרי, כאמור), אלא להבין מה כל זה אומר לגבינו. אנו יודעים שיש בחירה חופשית, שיש באדם יכולת לשנות, להשתנות, לגדול ולהשפיע, ובידיעה זו נעשה ונצליח!
נ"ב
להרחבה – מומלץ מאוד לעיין בדברי הרמב"ם בהקדמתו לפרקי-אבות ('שמונה פרקים') בפרק ח', ובביאורו של הרב שילת (בעיקר בעמ' ש"כ-שכ"ב).
בהצלחה
מרדכי, חברים מקשיבים