שאלה
שלום כבוד הרב וישר כוח ! רציתי לשתף. תמיד אחרי שאני מתפללת- קוראת תהילים ממש מתוך הלב וממש יורדות לי דמעות מרוב רגש חזק והשתפכות הנפש- אחר כך לא משנה מה אני עושה, יש לי מעין נפילת כוחות. אני מרגישה חסרת כוחות, בלי מצב רוח , שקטה, כאילו לא בא לי לדבר עם אף אחד ! זה מוזר לי התחושה הזאת כי תפילה אמורה לעשות בדיוק ההפך , היא אמורה לרומם את הנפש , אבל אני מרגישה שקורה לי בדיוק ההפך ..! אני נהיית עצובה ומסתגרת בתוך עצמי ! רציתי לשאול אם אפשר למצוא לדבר הזה הסבר או מקורות ... אני מנסה להסביר לי את העניין הזה שמרוב שהנפש התרוממה בזמן התפילה, אז פתאום חיי היום יום והגשמיות אינם מעניינים ( בדומה למה שקורה במוצאי שבת) . אשמח להארה ממך . תודה מראש.
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
בהחלט ההסבר שלך מתקבל על הדעת,
אחרי שנממצאים במצב ריגושי חזק - כל דבר אחר נראה פשוט ולא אטרקטיבי.
במצב כזה צריך ללמוד לעבוד לשמה, גם אם אין רגש במעשה, אלא רק הבנה שזה המעשה והמצוה הנכונה לעשות כעת.
בברכה,
דני ארגמן
052-7710491