שאלה
שלום לכבוד הרב שי,
אני נורית לינצר ואני לומדת באולפנית ישורון, ואני מניחה שאתה מכיר אותי...
שאלתי היא: מזה זמן רב שאני שומעת שיעורים והרצאות בנושא התפילה, כמה היא חשובה ומתי אסור לדבר , מתי מותר וכו' ואכן, הבנתי את הדבר, ואני מבינה את ערך התפילה, אך אינני מצליחה להמנע מחוסר הריכוז..
אני אומרת לעצמי, במיוחד בימים קשים אלו כמה שאני צריכה להתפלל חזק ובכוונה, ובאמצע התפילה אני כבר מאבדת את עצמי ואת המטרה של התפילה, אני אומרת את המילים סתם כך בשפתי, כאילו כשגרה, שנשנות מעליהן,כאילו רגילות לצאת, ואני יודעת שלא כך אמור להיות, אמור לי, מה עלי לעשות? כבר הרבה זמן שאינני מוצאת פתרון וחבל על התפילה שלי, אני רוצה להתרכז ולא מצליחה. התוכל לעזור לי? אשמח אם תוכל. תודה מראש.
תשובה
נורית,
ברכות שמיים מעל!
אכן, הגמרא במסכת ברכות מלמדת שתפילה היא מן הדברים שצריכים חיזוק. מדוע?
מפני שקשה להתחבר כל יום, מחדש, אל מעמקי הנפש ולהתפלל כהלכה. קשה שלא להכשל בתפילה שעלולה להשמע "כצפצוף הזרזיר". לכן, חז"ל לימדו אותנו שיש דברים שאין להם שיעור, ואחד מהם - עיון תפילה. לימוד פרקי התפילה, הבנת הערך שלהם, הבנת המשמעויות שלהם, כל אלה מסייעים בידי המתפלל להגיע לידי מיצוי התפילה והפיכת האדם להיות עובד ה'.
התפילה נקראת עבודה שבלב בשל העובדה שהיא מצריכה מאמץ רב, כמו עבודה. תפילה איננה חויה קלה, רגשית, אותה חש כל מי שמתפלל אל ה'. תפילה היא עמל קשה שלא תמיד זוכים לחוש בפירותיו.
אני מציע לך לבוא לתפילה עם סידור שיש בו ביאורים או עם אחד מהספרים המבארים את התפילה.
בשלב הראשון בואי לביה"ס עם ספר תהילים מבואר. בחרי לך פרק שאת מרגישה שהוא מדבר אלייך ונסי ללמוד אותו. בהתחלה - את ביאורי המילים (=דעת מקרא יסייע לך!), אח"כ - פרשנות מתקדמת יותר כגון מלבי"ם או רש"ר הירש. אח"כ עייני בספרים שמבארים את התפילה כגון ברוך שאמר, בינה במקרא, הסידור והתפילה ועוד.
ככל שתעמדי יותר על משמעויות הפרקים, תגלי בהן רבדים נוספים, עמוקים, שלא ידעת עליהם עד כה. נסי למקד את הריכוז על הפרק האחד בו את עיינת ולאט לאט, הרחיבי את מנין הפרקים.
דברי אלה מבוססים על מה שלמדונו חכמים: "טוב מעט בכוונה מהרבה בלא כוונה".
בברכה,
שי