ראש אולפנה במצב בעייתי של בגידה והטרדת תלמידות

שלום

מאד כואב לי לקרוא את דבריך העצובים. הדבר מוכיח שוב שרבנים אינם צריכים לעסוק באינטנסיביות בחינוך בנות בגילאי תיכון, באופן קרוב ומחבב. ללמד מקצוע קר בריחוק מסויים זה אפשרי, אך להיות מחנך קרוב או ראש אולפנא- זו מכשלה גדולה. זו אינה הפעם הראשונה וגם לא העשירית שדברים כאלה קורים, ויש צורך בחידוד המרחק בין גברים לנשים בעולם החינוך המצריך חיבוק חום ואהבה.
ב"ה יש מספיק תלמידות חכמות כיום שיכולות לחנך ליראת שמים טהורה אצל בנותינו ואין צורך בעירוב גברים בזה. וד´ יצילנו מנסיון ומבזיון.

לשאלתך-
ראשית יש לברר מעל כל ספק שאכן הוא חטא במיוחס לו. אם הוא מודה בזה, או שיש עדים שראו והדבר ידוע לרבים ואינו מכחיש, אזי יש לשלוח מכתבים לכל ההורים באולפנא לבל ישלחו את תלמידותיהן ללמוד אצל רשע זה.
דוקא הצנעת העבירה היא חילול השם היותר גדול, ובייחוד שיש חשש שחלילה הוא מטריד תלמידות ופוגע בטהרת ישראל.
מאידך, אם יש ספק כלשהו אם עשה את המיוחס לו, או שהוא מכחיש- אזי יש להמתין בסבלנות עד לבירור.

לפיכך הצעדים שאני ממליץ עליהם-
א. בין אם מודה בין אם לאו, יש לתבוע אותו בבית דין רבני שיעזוב לאלתר את תפקידו. התביעה צריכה להיות הן על פיטוריו ממשרת מחנך בשל בגידתו באשתו, הן על החשד בהטרדת תלמידות. יש לדון אותו בחושן משפט ואבן העזר, ובדיינים מומחים.
ב.אם הוא מודה, יש לשלוח מכתבים לכל ההורים ולהתריע על ההיזק לבנותיהם, כולל שמו.
ג.אם אינו מודה, יש לתבוע בבית הדין ובמקביל להמתין להתפתחות החקירה בערכאות. אך לא לפרסם שמו ברבים.

אין לחשוש שיהיה מכך חילול השם, שכן יש לכלות קוצים מכרם ד´, גם אם הדבר יגרום למבוכה. וביעור הרע הוא קידוש השם ולא חילולו.

כל טוב