שאלה
בס"ד
שלום הרב,
אני בשנה זאת עושה שירות לאומי (סגרתי שנה שניה באותו מקום) עבודה עם נוער.
במהלך השנה התחלתי קשר שהוא לא כ"כ קשר עם בוגר באותו מקום שאני עובדת הוא בשנה זאת(שיעור ב') עושה ישיבה גבוהה וגם כנראה שנה הבאה בעז"ה.
התחלנו רק לדבר על הקשר והחלטנו שהשנה לא נהיה בקשר כדאי שזה לא יפגע לו בלימוד תורה ולי לא יפגע בעבודה בשירות. אבל מתוך הדיבורים החלטנו שאנחנו ניצא מתישהו ושנינו רוצים אפילו להתחתן אבל לא עכשיו ולבנתיים אנחנו משמרים את הקשר.נפגשים פעם בחודש ומדברים ימי שישי. כשאנחנו נפגשים פעם בחודש אז אנחנו מדברים לפעמיים עד הבוקר(שזה קצת בעייתי) וקשה גם לי וגם לו להפסיק לדבר ולהיות ביחד.
יש גם את הבעיה שלפעמיים אני כן צריכה לדבר איתו באמצע שבוע וגם הוא צריך לדבר איתי אבל אנחנו לא נתקשר ונדבר כי קבענו שרק ביום שישי ויוצר מצב גם ששנינו מחכים לימי שישי האלו בצפייה כ"כ גדולה.
את ההחלטה שלשמר על הקשר קיבלנו ביחד ( הרב שלו שבכל דבר הוא מתייעץ איתו ב"ה) ואני שלמה כ"כ איתה.כי ח"ו שאני יגרום לו לא להתעצם ולגדול בתורה וכמובן שאני מבינה ויודעת שגם אני בזמן זה מתעצמת וגדלה בעולם הרוחני.
אנחנו כל הזמן מדברים על זה וחושבים על זה ביחד..
השאלה היא עם זה מצב נכון?ושח"ו בעתיד זה לא יהיה מועקה נפשית עלינו ושזה לא יפגע ח"ו בעתיד כשניצא בעז"ה
ומה אני צריכה לעשות לטובת הקשר הזה?
תודה רבה ובשורות טובות בעז"ה!!
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
זה טוב שאתם שומרים על קשר בצורה מוגדרת לזמנים מסויימם,
לא רק שאין בזה בעיה אלא שיש בזה הרגל חשוב של דחיית סיפוקים שהיא תכונה מאוד בסיסית לזוגיות טובה.
הריחוק יוצר געגוע, וכאשר תחליטו שהגיע הזמן להתקדם תהיה לכם אנרגיה חיובית.
כל טוב!
דני ארגמן