קשיים והתלבטויות בהתקדמות הרוחנית

שלום וברכה.
לפני שאומר לך את מעט הדברים שיש לי לומר, אבקש את סליחתך על שהעזתי לכתוב לך. שאלתך היא בענינים פנימיים עמוקים בנפשך, שהיה מקום שאדם קדוש וטהור באמת יענה עליהם ממקורות פנימיים יותר. בזמן הנבואה היה אדם פונה אל הנביא בשאלה כזו, וכיום ניתן להפנותה לתלמידי חכמים אמיתיים. מכל מקום אומר לך את מעט הדברים שיש לי לומר, ואם יהיו לתועלת - והיה זה שכרנו.

א. יש חשיבות גדולה מאד לאמון של האדם בעצמו. כשאדם בא להתבונן על חייו עליו להכיר בכך שהוא טוב במהותו. אדם מישראל, אפילו אם הסתבך מאד בחטא הוא מרגלית. הגרוע ביותר בישראל הוא מרגלית שהתלכלכה והתכסתה בהרבה מאד בוץ ולכלוך, אך בפנימיותו, במהותו, הוא זהב. הדס שנמצא בין הרבה קוצים נשאר הדס וקוראים לו הדס (סנהדרין דף מד עמ' א').
מתוך כך, בפרט כשהוא שקוע במחשבות של תיקון, ויש בו שאיפות של תיקון עליו לבסס את ההתקדמות שלו על האמון שלו בטהרתו הפנימית, בכך שפנים-הפנימיות שלו הוא נשמה טהורה, שמלאה ברצון ויכולת של עשייה טובה, לעזור לכולם ולהטיב עם כולם, ולעשות את רצון בוראו.
ואם יכיר האדם בכך שנשמתו טהורה, ופנימיותו זכה, גם אם יהיו לו כמה כשלונות בדרך העליה, ידע להעמיד אותם בפרופורציה המתאימה. הם אינם מעידים על כך שהוא רע ונולד לרוע. הם תוצאה של השפעות חיצונית סביבתיות או תוצאה של חוסר מאמץ מספיק, אך עצם העובדה שרואה הוא את החסרונות הללו מעידה על כך שמהותו הפנימית זכה, ועצם העובדה שהוא מרגיש צער כשרואה הוא את החסרונות הללו אל מול פניו מעידה שיש לו שאיפת תיקון גדולה שמחפשת דרכים לקרוא לו בקול: 'מתי אהיה טוב כמו שאני באמת? כיצד יתכן שאני, ואני מכיר את עצמי שבמהות אני טוב, שקוע בכאלה דברים שאינם מתאימים לי?'.
בדרך זו מבוססת העליה של האדם על האומץ הטוב שבתוכו, ויהיה לו, יחד עם העובדה שרואה הוא חסרונות במעשיו בטחון ואומץ בזמן שהולך הוא בדרכי התיקון, כיון שיודע הוא שנשמתו טהורה, וטבעה הבריא הוא לרצות, לשאוף, ובסופו של דבר להתגלות במעשים טובים.

ב. נקודה נוספת שלדעתי יכולה לסייע לאומץ הרוחני היא התחברות ללמוד הלכה. בענין זה אין להסתפק במה שמלמדים במסגרות החינוך הרגילות, אלא יש לחפש שעורים, ספרים וכד'. אציע לך למשל להאזין בקביעות לשיעור של הרב מרדכי אליהו, בימי שני בערב (משודר בערוץ 7 ובלוין), לדוגמה. מה שמרויחים מלימוד הלכה הוא התבררות הדרישות של התורה. כשאיננו יודעים מה התורה דורשת מאתנו, אנו מרגישים מבוהלים ומבולבלים, ובטוחים תמיד שלא יצאנו ידי חובתנו, אך כשההלכות מתבררות אנו יודעים מה חובתנו, ודרישות התורה אינן נראות כ"כ מבהילות ומפחידות. דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום. כך קל יותר לאחוז בתורה בבטחון ובעוז.

ג. אוסיף כאן עוד משפט מדברי חז"ל, שנראה שהוא צריך להיות נר לרגלנו. יחד עם דרישת התורה מהאדם להתגבר על כל הנסיונות ולהלחם עמם, בנחישות ברצון חזק ובעוז, עלינו רק להתאמץ ולהשתדל, ובכל מה שמעבר לכך, שמחוץ ליכולתנו להשתדל, עלינו לבטוח בד' שעל כל מה שלא היינו מסוגלים לעשות לא נענש, ש'אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו' (עבודה זרה ג.).

ד. אם בדרכך לעלות אתה נתקל במאבקים פנימיים ובקשיים עליך לזכור שכל הקשיים הללו הם התמודדויות שעליך להתמודד, ובכל פעם שהצלחת, אפילו בפעם אחת - ניצחת, התקדמת.

ה. בענין החברים, חברים הם דבר נעים מוסיף וחשוב. לכן צריך אדם שיהיו לו חברים. אמנם, לא כל אדם טוב הוא גם חבר טוב. יתכן אדם, שהוא כשלעצמו טוב, אך לי יזיק מאד להתחבר אתו, כיון שאלמד ממנו דברים רעים. לכן אנחנו מתפללים 'הצילנו מאדם רע ומחבר רע', שגם אחרי שניצלנו מאדם רע, אין זה אומר שניצלנו מחבר רע. לכן עצת החכמים היא להתרחק מחברה רעה, ולהתחבר לחברה טובה.
שלמה המלך אמר (משלי יג,כ): "הוֹלֵך אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ". אינני מכיר את טיב חבריך ואת מה שיוצא מתוך החברות הזאת, אך עליך, כאדם בוגר, לעשות חשבון, האם מתוך החברות הזאת צומחת לי תועלת, שבחשבון הכללי מסייעת לי להתקדם. בין יתר השיקולים צריך לחשוב למשל האם החברות הזו מבררת אצלי ענינים מסוימים, מוסיפה לי שמחת חיים וכו'.

בברכה, שתעלה מעלה מעלה,
ותצליח בכל אשר תפנה,
ובתקוה שיהיו דברי לתועלת,
מיכאל, חברים מקשיבים