קריאת המגילה למי שעזב את עירו

א. חידוש מיוחד הוא בדיני פורים, שגם "פרוז בן יומו קרוי פרוז", היינו גם אם לא גר באותה עיר 30 יום. כמו כן מוקף בן יומו (שהה יום אחד בירושלים) קרוי מוקף, לענייננו - היינו לכל מצוות היום.

ב. בן עיר שנסע לירושלים בליל י"ד וחשב להשאר שם עד ליל ט"ז - קורא כמו בירושלים בליל ט"ו ויומו. ולכן, אם חזר לביתו בט"ו לפני שהספיק לקיים את מצוות היום בירושלים, יקיימן בעירו. חזר לביתו ביום י"ד אחה"צ, יקרא מגילה בט"ו בלי ברכה.

ג. אם התכוון לחזור לעירו בליל ט"ו לפני עלות השחר, יקיים את מצוות הפורים בירושלים ביום י"ד (היינו, בדרך כלל ביחידות). אם למרות תכנונו התעכב בירושלים ביום ט"ו - קורא שוב בלי ברכה.

ד. ירושלמי שנסע לעיר ביום י"ג באדר או בליל י"ד, וחשב לחזור לירושלים בליל י"ד, ואכן חזר לפני עלות השחר - קורא רק בט"ו בירושלים. נשאר בעיר ביום י"ד בבקר - מקיים את מצוות היום בעיר בי"ד. חזר אחה"צ לירושלים - מקיים פורים כהלכתו בירושלים בט"ו, אבל מספק יקרא בלא ברכה.

ה. ירושלמי שנסע לעיר ביום י"ד אחר עמוד השחר והתכוין לחזור באותו יום, אבל נשאר בליל ט"ו בעיר - יקרא בעיר בליל ט"ו (שוב: בדרך כלל ביחידות; אבל יש אומרים שיקרא בלי ברכה), וביום ט"ו כשיחזור לירושלים, יקיים שם את כל מצוות היום.

ו. בקיצור: "רבות מחשבות בלב איש" - כשאדם מתכנן נסיעה, "עצת ה' היא תקום" - צריך הוא להתייעץ בנושא זה עם רבו.