שאלה
שלום לך כבוד הרב,
אני (19) והחבר שלי (גם הוא בן 19) מכירים לפחות 3 חודשים ויוצאים קצת יותר מחודשיים.
החלטנו להתחתן כי לא חשבנו שיש צורך עוד למשוך את העניין מעבר למה שצריך.
סיפרנו בשמחה להורים אבל ההורים שלו התנגדו לכך שנתחתן בחודשים הקרובים כי אנחנו צעירים מדי ואין לנו בסיס כלכלי וכולי. הם הציעו לנו לחכות מינימום שנה.
זה גרם לנו ליחסים קצת קשים עם ההורים שלו כי הם התעקשו וסירבו לקבל אפשרות אחרת, גם אם נחכה 5 או 6 חודשים עד שנתחתן. גם תיארנו לעצמנו שיהיה לנו מאוד קשה כי נפלנו בשמירת נגיעה (כרגע אנחנו בניסיון שני לשמור נגיעה, שדווקא הולך יפה).
חברים אמרו לנו שנחכה חודש עד שהם יקבלו את הרעיון שאנחנו מתחתנים אבל עדיין קשה לשקם את היחסים איתם שהתחילו ממש ברגל שמאל.
הם בעצמם הסבירו שהם לא מתנגדים לעצם החתונה אלא לזמן שלה, אבל בכל זאת, זה לא הוגן מצידם לצפות מאיתנו לחכות שנה כי בכל זאת זה הרבה זמן ואנחנו לא רואים סיבה לדחות את החתונה.
החלטנו לא לריב איתם ולא להכעיס אותם אלא לחכות שהם יברכו את החתונה, אבל לחכות שנה לא נראה לנו כדבר מהנה במיוחד. התוצאה יכולה להיות שבסופו של דבר כן נחכה שנה רק כדי לא לפגוע ברגשותיהם או להתחתן למרות שהם לא תומכים בכך בלב שלם.
נדמה היה שכל דבר שאמרנו להם היה נשמע ילדותי וכאילו שאנחנו לא מבינים או צעירים מכדי להבין. באמת שחשבנו על רוב הדברים שהם העלו.
האם מותר להם לפי ההלכה להתנגד לזמן החתונה, למרות שהם אלה שמשמלמים עליה?
איך אפשר להסביר להם שאנחנו מבינים את כל מה שהם הסבירו לנו על הבעיות שעלולות להווצר ולמרות זאת אנחנו רוצים להתחתן?
איך אפשר להסביר את הכל בלי להשמע כאילו אנחנו צעירים ולא מבינים דבר?
תודה מראש,
עדי
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אין כאן בעיה הלכתית. אתם אנשים מבוגרים, אם חשוב לכם, אתם יכולים לכאורה להתחתן ברבנות (בלי הוצאה כספית).
אבל אתם צודקים שצריך הסכמה של ההורים וחשוב מאוד לבוא לחתונה בשמחה וברצון מלא של כל הצדדים.
לכן אתם הולכים בדרך נכונה בכך שאתם מגלים סבלנות. אפשר שאם תמתינו מעט והנושא יעלה שוב, עוד חודש - חודשיים, ההורים יתחילו להתרגל לרעיון ולבסוף תהיה הסכמה שלהם בפחות משנה.
השבתי לשאלה דומה - להלן קישור:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=191235