קונפליקט שחותך את הלב

שאלה

שלום כבוד הרב!

אני בחורה צעירה רווקה כבת 20 אני עובדת במקום חילוני כמעט לגמרי, אנשים מאוד נחמדים וחמים אך לא דתיים.

יש לי כל כך הרבה בעיות והתחבטויות בקשר למקום הזה, וזה מתחיל להעלות לי כל מני שאלות וספקות בקשר לדברים אחרים בעולמי... אני יסביר; לדוג' אני הבחורה הצעירה היחידה שם מה שאומר שהבחורים הצעירים נוטים להסתכל עלי ולדבר איתי וכו' יש בחור אחד שממש החליט "לא לוותר" וכל יום הוא מציע לי לשתות איתו קפה, וכל יום אני מסרבת מחדש ושוב יש לי קונפליקטים מצד אחד אני רוצה לשמור דברים לקשר זוגי אמיתי וחזק שהבחור היחיד שאני ישתה איתו קפה יהיה בעלי ומצד שני אני אומרת לעצמי "יאלה אני גם ככה לא רוצה להתחתן עכשיו אין לי כוונה להתחיל לצאת בזמן הקרוב אז יאלה כולה כוס קפה..", אני גם מרגישה די מסוגרת במקום הזה קצת "לבד במערכה" לא ממש מדברת שם לא ממש מתחברת לאנשים, גם כי אני צריכה להתאמץ בכל חברה קצת בקטע החברתי (אני די שקטה ומסוגרת קצת), וגם כי אני לא יודעת איך לנהוג איתם,- והריחוק החברתי הזה יוצר לי תחושת סגר כללית בחיים שלי (עם חברות אחרות, משפחה וכו')כמו שאומרים כשלבן אדם טוב בחיים אז הוא נראה שטוב לו כשהוא בסביבה תומכת ונעימה הוא נפתח וקורן ומתפתח ומצד שני כשזה ההפך - כשהסביבה שהוא מסתובב שם לא מאוד נעימה לו אז הוא כזה קצת דועך..ומצד שני לגמרי אם מסתכלים על התמונה מזווית אחרת לגמרי, הרי אלו חיינו..! חברה חילונית היא חלק מעם ישראל אני צריכה ללמוד להשתלב במקומות שבהם יש אנשים שונים ממני ללמוד לעמוד על העקרונות שלי להיות חזקה, לעשות הפרדה- חיי עבודה וחיי בית (לא להתבאס כל היום ולהיות נבולה כי היה לי לא טוב בעבודה..) אני מאמינה שזהו האידיאל לשלוט על חייך להיות מאושר בכל מקום להשים גבולות וכו'.. אבל אני עדיין בן אדם, חזק או פחות חזק, ואני כולה בת 20 אחרי שנתיים שרות לאומי מחפשת את עצמי לא סגורה על הרבה דברים בחיי כל פעם עולות לי שאלות על החיים ואני בן אדם שחושב הרבה, לפעמים יותר מדי חושב... אני לא נמצאת במקום הזה - ה'אידיאלי' לפי דעתי- הבחור ההוא לא יוצא לי מהראש אני כמעט כל היום חושבת על העבודה מה יהיה מה היה וכו' וכו' מלאת יסורי מצפון, ואני כל הזמן תוהה לעצמי מה הקב"ה באמת רוצה ממני? להיות סגורה ומסוגרת לדבר מינימלי ולהתרחק מכל דבר בעייתי שם, ולהיות קצת כמו רובוט ואז בטוח שאף אח

תשובה