צום של יחיד בעבור תשובה

בס"ד
תענית יחיד הוא מושג מוכר בהלכה.
הבאתי לך כאן מספר סעיפים בקיצור שולחן ערוך שמדריכים כיצד לנהוג

סִימָן קכז - הִלְכוֹת תַּעֲנִית יָחִיד

סעיף א
כשם שמצוה על הצבור להתענות ולהתפלל על כל צרה שלא תבוא, כך מצוה על כל יחיד שאם באה עליו חס-ושלום איזו צרה, כגון שהיה לו חולה בתוך ביתו, או שהוא תועה בדרך, או חבוש בבית האסורים על ידי עלילה, מצוה עליו שיתענה ויתפלל אל ה' ויבקש רחמים מאתו יתברך שמו שיושיע לו. ודבר זה מדרכי תשובה הוא, שלא יאמר האדם, חס-ושלום מקרה היא הצרה, שנאמר והלכתם עמי בקרי, והלכתי גם-אני עמכם בחמת קרי. פרוש, כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו, אם תאמרו שהוא קרי, אוסיף עליכם חמת אותו קרי, אבל צריך האדם לדעת כי בחטאיו הביא עליו האלהים את כל הרעה הזאת, ויפשפש במעשיו, וישוב אל ה' וירחמהו - סימן תקעח וברמב"ם ובמגיד משנה

סעיף ב
יחיד שהוא רוצה להתענות, צריך לקבל עליו ביום שלפניו בתפלת המנחה, דהינו בברכת שמע קולנו, יהרהר בלבו שהוא מקבל עליו להתענות. וקדם יהיו לרצון יאמר, רבון העולמים, הרי אני לפניך בתענית וכו' - כמו שנדפס בסדורים. ואע"פ שאוכל ושותה אחר כך עד שיעלה עמוד השחר - עין לעיל סימן קכא סעיף ח אין בכך כלום. וכן אם רוצה להתענות איזה ימים זה אחר זה אע"פ שיאכל וישתה בלילות שביניהם, סגי בקבלה אחת. אבל אם מקבל עליו איזה ימים שאינם רצופין, כגון שני חמישי ושני, יש לקבל עליו כל יום במנחה שלפניו - תקסב

סעיף ג
מי שהוא רגיל להתענות בעשרת ימי תשובה או ביום ראשון דסליחות וערב ראש-השנה, אינו צריך לקבלם, שהם מקבלים מכח המנהג. וכן תענית חלום, אינה צריך קבלה. וכן תענית שני חמישי ושני שלאחר פסח וסכות, אם ענה אמן אחר מי שברך והיה דעתו להתענות, די בכך ואינו צריך קבלה אחרת. ומכל מקום אם מתחרט ואינו רוצה להתענות, רשאי, כיון שלא קבל עליו בפרוש ולא הוציא בפיו שהוא רוצה להתענות - תצב

סעיף ד
אף אם לא קבל עליו את התענית בפיו, אלא בהרהור קבל עליו וגמר בדעתו להתענות למחר, ואפלו שלא בשעת תפלת מנחה, אלא קדם תפלת מנחה או אחר כך בעוד שהוא יום, הוי קבלה וחיב להתענות - תקסב

סעיף ה
כל השרוי בתענית, לא ינהג עדונין בעצמו, ולק יקל ראשו, ולא יהא שמח וטוב לב, אלא דואג ואונן, כמו שנאמר מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו

סעיף ו
בתענית יחיד, מתר לרחוץ את פיו במים בשחרית - תקסז

סעיף ז
אם קבל עליו סתם להתענות, חיב להשלים עד צאת הכוכבים, אפלו בערב שבת - תקסב

סעיף ח
המתענה ומפרסם את עצמו להתפאר, הוא נענש על כך. אבל אם מפצירין בו לאכל, מתר לגלות שהוא מתענה - תקסה

סעיף ט
המתענה אפלו תענית יחיד, בין תענית נדבה, בין תענית חלום, אומר בתפלת המנחה בשמע קולנו, עננו, כמו בתענית צבור - ואע"פ שהוא יחיד, אומרו בלשון רבים, ואל ישנה ממטבע שטבעו חכמים וקדם יהיו לרצון אומר רבון העולמים וכו' - תקסב תקסה