שאלה
שלום,
יש לי כמה שאלות בעקבות עיון בפרשת תולדות בעיקר. אשמח אם ניתן יהיה להפנות אותי למקורות ופרשנים שיניחו מעט את דעתי :).
1. אברהם, ובעקבותיו יצחק, בוחרים לומר לאבימלך (אברהם אומר גם לפרעה) שרעייתם היא בעצם אחותם כדי שלא יהרגו אותם בעבורה. קשה לי להבין את פשר ההתנהגות הזו. האם עדיף שיאנסו חלילה את שרה או רבקה? האם אברהם או יצחק היו מסוגלים לחיות עם עצמם אח"כ? בנוסף, אחרי שאברהם רואה שהקב"ה עזר לו ולשרה אצל פרעה שלא הצליח לבצע את זממו בשרה, מדוע הוא נוקט באותה דרך עם אבימלך ולא בוטח בד' שיעזור לו גם הפעם?
2. נכתב כי רבקה ויצחק התפללו שניהם לפרי בטן, אך הקב"ה נענה לתפילתו של יצחק ולא לתפילתה של רבקה ורש"י מנמק: "שאין דומה תפילת צדיק בן רשע לתפילת צדיק בן צדיק". קשה לי להבין שהקב"ה מודד את תפילותיהם של ישראל על פי הייחוס המשפחתי.
3. מדוע רבקה לא נועצה ביצחק כשהייתה מבולבלת בזמן ששני הבנים התרוצצו בקרבה? היא הלכה לבית מדרשם של שם ועבר במקום להיוועץ בבעלה שגם לו יש רוה"ק. בנוסף, מדוע היא לא אמרה לו ישירות שהיא חושבת שיעקב ראוי לקבל את הבכורה? מדוע חוסר התקשורת ביניהם, איך אפשר ללמוד מזה משהו בכלל?
4. כשיצחק ישב בגרר הוא חפר שוב את הבארות שאברהם אביו חפר. זה הוביל לריב עם בני המקום. בכל פעם שהתעורר ריב, לא נכתב שיצחק מתמודד איתם אלא שעובר למקום אחר וחופר באר נוספת. למה? למה הוא לא עומד על זכויותיו? האם צריך ללמוד מכך שיש להתרחק ממחלוקת בכל מחיר? הלוא יש מקרים שעלינו לעמוד על שלנו?
תודה רבה מראש
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
1. אם יאמרו זו אשתי יהרגו אותו והיא תשאר אלמנה בבית מלך גוי - זה יותר טוב? איך היא תחיה עם זה?
הם היו במצב של רעב, אין מה לאכול ואם לא יהיה נס הם ימותו, יורדים למצרים הסכנה המידית חולפת ועכשיו עומדים מול התמודדות חדשה.
או לומר אשתי היא - הוא ימות והיא תלקח או יאמר אחותי היא ואז הוא יחיה והיא תלקח, הוא בחר ברע במעותו, עשה השתדלותו ולבסוף נעשה לו נס.
בפעם השניה אברהם לא סמך על נס כי גם אם ה' עושה נס פעם אחת זה לא מבטיח פעם שניה נס, ואין סומכים על הנס.
אגב, הרמב"ן כן סובר שהיה כאן חטא בשוגג של אברהם אבינו,
מדוע בשוגג? כי יש לדעת בצורה מדויקת מתי בוטחים בה' ומתי לא סומכים על על הנס, אז דעת הרמב"ן היא שכאן היה צריך לנטות יותר למידת הבטחון מאשר למידה שלא סומכים על הנס.
כמובן לאברהם אבינו אין שום בעיה לבטוח בה' ולהסתכן, על חייו היו מסירות נפש, אלא שכאן היתה נטיה לצד אחד כאמור.
2.המקור לדברי רש"י הוא במסכת יבמות סד,א ושם המםרשים שואלים את שאלתך(המהרש"א ובן יהוידע)
וההסבר הוא, שאכן תפילתה התקבלה ומתקבלת אבל ליצחק היתה זכות אבות שמסייעת לו יותר לקבלת התפילה,
הרי גם אנחנו מזכירים בתפילתנו את זכות האבות, מיד בתחילת שמונה עשרה, "זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם", זה שאנו בניהם של האבות מוטבעים בנו מתכונותיהם הטובות.
3.ישנם סוגים שונים של זוגיות,
למשל אברהם ושרה: גרש את בן האמה הזו!
אצל רחל ויעקב : הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי!
ויש גם סוג של יצחק ורבקה: מהרגע הראשון שראתה אותו, נצרב בה היחס אליו כפי שכותב הנצי"ב (פרק כד פסוק סה) "ותקח הצעיף ותתכס, מרוב פחד ובושה כמו שמבינה שאינה ראויה להיות לו לאישה" ולא כמו שרה ורחל אשר בהיות להם קפידא לא בושו לדבר בצורה נוקבת לפניהם.
ולכן לא גילתה לו את מצבו האמיתי של עשיו, וכנראה גם בגלל זה היא לא שאלה אותו על ההריון,
ומדוע זה היה צריך להיות בדרך הזו?
זו שאלה עקרונית שחוזרת על עצמה פעמים רבות בספורי התנ"ך,
למשל למה דוד המלך היה צריך לצאת מרות המואביה! (לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' -עם לא כל כך סימפטי)
ורות עצמה יצאה מבתו הבכורה של לוט- גם היא לא מציאה וגם אבא שלה לא ממש מציאה,
אלא שיש לרבש"ע תוכניות וכוונות שרק כך תגיע התועלת המכוונת לגאולת עולם. (ואיני יכול להאריך בזה כאן אם תרצי תתקשרי אלי 052-7710491).
על כל פנים זו לא היתה "בעיה בזוגיות" כפי שאנו רגילים לפגוש, הרי כשנודע ליצחק שהוא ברך את יעקב הוא לא כעס על אישתו!! (הלוואי על כולם...)הוא אמר גם ברוך יהיה! וקבל את מה שעשתה.
בברכה,
דני ארגמן