שאלה
שלום, הייתי שמח לקבל הסבר לשנוי בלשון בפרשת ראה, פרק יג פסוקים ב עד יט ולהתמקד בשוני הלשוני בין 3 הפרשיות שבקטע זה:
בפרשה הראשונה -( נביא שקר) כתוב בפס ג :נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא ... וְנָעָבְדֵם:
בפרשה השניה - (אח מדיח ) כתוב בפס' ז : נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא ...
בפרשה השלישית - (עיר המודחת) כתוב בפס' יד: נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא ...
שאלתי היא למה בפרשה השניה והשלישית הקדימו את המילה "ונעבדה" ואילו בראשונה האחירו אותה לסוף הפסוק ?
בנוסף הייתי שמח לקבל חוות דעת על הסבר שחשבתי עליו: יתכן שהשוני הזה בא ללמד על רצון קצת שונה מצד המדיח בפרשה הראשונה לעומת שתי האחרות, כך שבראשונה המטרה היא להציג את העבודה הזרה כרצון ה' ובעצם לשנות עקרונות יסוד ביהדות עצמה, בעוד בשתי האחרות המטרה היא הסטה רגילה לביצוע עברה מבלי להתחשב ברצון ה'. ההסבר הזה מסתדר לי עם עוד נקודות:
*הסמיכות של הפרשה הקודמת לפרשת נביא שקר (חיקוי הגויים בעבודת ה' אשר מדברת על שינוי עקרונות יסוד ביהדות )
*הכפילות כביכול בין פרשת נביא השקר לבין פרשת האח (האם לא ניתן ללמוד מפרשת האח על פרשת נביא שקר בקל וחומר אם שניהם מדברים על אותה מטרה מצד המדיח?!) אם כי יתכן ששניהם נצרכו הן ללמדנו על כך שהמופתים שיבוא הנביא לא יחשבו וכן להזהיר שלא להתעלם גם כשמדובר באיש שקרוב אלינו מאוד, אם כי עדיין עולה השאלה למה שנקשיב לאח שבפרשה השנייה אם איננו מציג שם מופת..
בתודה מראש
תשובה
בס"ד
שלום רב,
דבריך בהחלט נראים, הנביא בא להשפיע על האמונה של עמ"י.
אני מבין מעט אחרת ממך: נביא השקר לא בא בשם ד' אלא בכוח המופת שהוא עושה - מכוח המופת הוא מנסה להעביר את עמ"י מאמונתם הבלעדית בד': "נלכה אחרי אלהים אחרים..."
זה ההבדל העקרי בין נביא השקר - ובין מדיח ועיר נדחת.
נביא השקר בא להטעות את האמונה, מתוך כך לשנות גם את המעשים.
המדיח ועיר הנדחת מתמקדים בעשיה - רצונם לעבוד אלהים אחרים.