פלשתינאים ואמונה בה'

ב"ה


שלומות!

ביחס לפיתוחו של החוש האמונה, הטבוע בקרבנו, הנה הדבר תלוי בכל אחד ואחד. התמצית מצויה במאמר הפסוק: "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה" ההתבוננות למרום פירושה שצריך לצאת מתוך עצמך ולהתבונן קדימה. לא להסתכל בראיה קטנונית שכל האופק שלה הוא המדרגה שאנו מצויים בה. יש להתרומם, להתעלות.
סגנון המבט צריך להיות ביטוי של האשיות המיוחדת של כל אחד ואחד. יש מי שחובב מאוד היסטוריה, יוכל להתחבר אל האלוקת דרך בהתבוננות בהיסטוריה. מי שחובב מדע וטבע דרך לימוד פלאי הבריאה. מי שנפשו שואפת לחויות רוחניות דרך דביקות ושירה ומי שמחפש את עומק המציאות ואת ההבנה הרוחנית - דרך לימוד מחשבת האמונה.
הכל תלוי בך, ברצונותיך, בשאיפותיך.

אפשר להגיע לאמונה. אבל - זה לא דבר קל. זה לא שמתחילים לשיר: אני מאמין ורוקדים ב"טיש". זה עמל גדול. קבלנו את כשרון האמונה ואנחנו נדרשים לפתח אותו ולחשוף אותו.
עשה מאמץ גדול ובעז"ה תראה ברכה ואור.

ב. אין שום הגיון בטענתך. נכון. הפלסיטנאים גרים פה שנים רבות. הם הגיעו לכאן מכוחה של המצוקה הלאומית שלנו. הם ניצלו את העדרותנו הכפויה מהארץ. בכל זאת, לא הפריחו את הארץ. לא גרמו לה לעלות ולהתעלות. רק גרו כאן כגרים ואורחים.

זאת ועוד - הויכוח איננו על השאלה מי גר כאן אלא על השאלה מי שולט כאן. של מי הארץ הזאת. מי הוא הריבון.
אין לנו בעיה שיגורו בארץ ערבים כל עוד הם מקבלים על עצמם את העובדה שהריבונות והבעלות היא יהודית. אי לי בעיה אם יקבלו עליהם את כל כללי גר - התושב המקובלים לנו מהתורה ומפוסקי ההלכה. לכן, אל תתבלבל בין עצם המגורים בארץ לבין השלטון עליה.


בברכה,

שי
בברכה,

שי