שאלה
לרב שלום!
יש לי שאלה שאני לא בטוחה שיש לך תשובה עליה:אני חושבת שהציבור הדתי לאומי צריך להיות מופת ודוגמא לכל העם ואני חושבת שאנשים מודעים לעובדה הזו. למה למרות המודעות הגדולה לעניין, אנחנו כל-כך מפולגים וחצויים בננו. למה יש כ"כ הרבה ישיבות הסדר למשל, למה הרבנים מחרימים אחד את השני (לדוגמא הרב בלייכר שמחרים את הרב שרלו וישיבת מרכז שמחרימים את ישיבת הר המור), אז נכון שלכל אחד יש גישה אחרת לגבי דברים מסוימים אבל להחרים ולאסור על התלמידים שלך ללמוד ספר מסוים בגלל מי שכתב אותו?!? זה מאד לא ברור לי.
אשמח אם תעשה לי קצת סדר בראש. תודה!
תשובה
ב"ה מוצאי שבת פרשת נצבים-וילך תשס"ב
לרננה שבוע טוב!
אחדות זה ערך עליון, למרות חילוקי דעות שהם טבעו של עולם, שהרי כשם שפרצופיהם אינם שווים כך דעותיהן אינן שוות, בייחוד כשמדובר במכנה משותף רחב כמו החיבור לעם ישראל במדינתו המחודשת.
אינני מכיר חרמים, חרם זה דבר חמור ביותר, אני מודע להתבטאויות קשות ואיסור לעיין בספרים, וגם אני תמה על כך.
נקוה שבימי התשובה שבהם יש לתקן בעיקר עבירות שבין אדם לחברו נתאחד כולנו על מנת שהשכינה תוכל לשרות בתוכנו, "והאמת והשלום אהבו".
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת