שאלה
מה מברכים על פירות וירקות שלא צמחו מהאדמה, אלה במים, חצץ וכדו'? ומה דין הפרשת תרומות ומעשרות בגידולים אלו?
תשובה
לפי המדרש, מסביב לבארה של מרים צמחו להם לישראל במדבר, גפנים, תאנים ורימונים. מדוע אפוא התלוננו העם על שהובאו "אל המקום הרע הזה, לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון"? אחד התירוצים הוא שאותם עצים לא צמחו מהקרקע, מהמקום, אלא מתוך מי הבאר מעין גידולי מים. מה דינם של גידולים כאלה האם נחשבים הם לפרי העץ או האדמה לענין ברכה ראשונה ואחרונה? אותה שאלה לגבי גידולים בחממות, בחצץ ובכלים שאינם נקובים.
שאלות אלו לא נולדו בימינו. כבר בירושלמי (כלאים פ"ז ה"ז) נשאלה השאלה האם מברכים המוציא על לחם שנעשה מחיטים שנזרעו בעציץ; ובשדי-חמד דן אם יוצא אדם ידי חובתו בארבעת המינים (לולב, הדס וכדו') שצמחו בעציץ שאינו נקוב.
להלכה: לחם שנאפה מחיטה שצמחה בעציץ שאינו נקוב מדרבנן חייבים להפריש ממנו תרומות ומעשרות, ולברך עליו המוציא וברכת המזון (המקורות:, ברכות מז,ב,;, חיי אדם נא,יז,; מג"א קסח,טז).
למדנו אפוא, שהברכות אינן על הפרי המסויים שאנו עומדים לאכול, אלא על כלל הפירות והירקות, שמעיקרם גידולם מן הארץ. על כן, תות-שדה הגדל בחצץ וכן גידולי מים מברכים עליהם בורא פרי האדמה, וחייבים להפריש מהם תרומות ומעשרות מדרבנן.