פורים משולש

שנה שחל ט"ו באדר בשבת זהו דבר נדיר, שבגללו נקרא פורים כזה בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון (כגון: ירושלים) "פורים המשולש", וזאת מכיון שמצוות הפורים מתחלקות על פני שלושה ימים. בפורים, בכלל, נוהגות שש מצוות, ובשנה שחל ט"ו באדר בשבת יקיימו בערים המוקפות בכל יום שתיים מהן:
ביום ו', י"ד באדר: מגילה לילה ויום; מתנות לאביונים ביום.
בשבת (ט"ו): קריאה בתורה בספר שני "ויבא עמלק"; "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון.
ביום ראשון (ט"ז): סעודת פורים ומשלוח מנות.


יום שישי:

א. הנוהגים להתגלח ולהסתפר בכל ערב שבת לכבוד שבת, יסתפרו ויתגלחו ביום חמישי, י"ג באדר, ולא ביום שישי. רק בדוחק התירו להתגלח ביום ו' (למי שלא התגלח ביום ה').

ב. הנוהגים שלא לעשות מלאכה ביום פורים, לא יעשו מלאכה ביום שישי. בשעת דחק אפשר להקל.

ג. הספרדים אומרים מזמור של פורים (תהלים כב) לפני ערבית.

ד. אין אומרים "על הנסים" בתפילות ובברכת המזון ביום שישי. אם אמרו בטעות, אינו חוזר, שאינו הפסק, ומ"מ יחזור ויאמרנו בשבת.

ה. אחר תפילת ערבית קוראים את המגילה. הספרדים מפסיקים בין תפילת העמידה לקריאת המגילה באמירת חצי קדיש, והאשכנזים - בקדיש שלם. הספרדים יאמרו קדיש שלם לאחר קריאת המגילה וברכותיה ולאחר אמירת "ואתה קדוש", ואילו האשכנזים יאמרו אז קדיש בלא תתקבל (לאחר שהוסיפו גם אמירת "אשר הניא").

ו. הספרדים מברכים ברכת שהחיינו רק לפני קריאת המגילה בערבית, ויכוונו אז גם על הסעודה ועל משלוח מנות. האשכנזים מברכים אותה ברכה שוב ביום, ויכוונו אז גם על מצוות אלו.

ז. הספרדים קוראים את המגילה ביום לאחר חזרת הש"ץ, חצי קדיש, אשרי, ובא לציון, ולפני אמירת "ואתה קדוש". אחר קריאת המגילה אומרים "ואתה קדוש". האשכנזים קוראים את המגילה מיד לאחר חצי קדיש שלאחר חזרת הש"ץ, ולאחר הקריאה: "שושנת יעקב" (ואין אומרים "אשר הניא"), אשרי ובא לציון, קדיש תתקבל וכו'.

ח. יש אומרים שקריאת המגילה ביום שישי בערים המוקפות נחשבת כ"קריאה שלא בזמנה", ולכן יש לקרוא את המגילה דווקא במנין של עשרה, והיחיד יכול לקרא רק בלא ברכה. ויש אומרים ואפשר לסמוך עליהם שגם היחיד יכול לקרא בברכה.

ט. כאמור, מצות מתנות לעניים נוהגת במוקפות ביום ו'. יש אומרים לנהוג ביום זה גם סעודת פורים ומשלוח מנות, אך לא נהגו כן.



שבת:

א. כאמור, אמירת "על הנסים" נוהגת בשבת. האשכנזים אומרים על הנסים בברכת המזון במקומה; ואילו לספרדים שני מנהגים יש הנוהגים כאשכנזים, ויש (וכך נוהגים הרוב) לאמר אותה בהרחמן, בנוסח זה: "הרחמן יעשה עמנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר בשושן ..."

ב. קריאת "ויבא עמלק" היא בספר השני שמוציאים בשבת. אף הספרדים, שבכל שנה כופלים את הפסוק האחרון של פרשת עמלק (כדי להשלים לעשרה פסוקים), אינם כופלים אותו בשנה זו.

ג. אין אומרים "אב הרחמים" ו"צדקתך", ואין מזכירין נשמות.

ד. יש סוברים שהסעודה ומשלוח מנות חיובם הוא בשבת, וטוב להחמיר ולהוסיף מאכל ומשקה ביום שבת לכבוד פורים, וכן לשלוח מנות רק לשכן אחד, ובתנאי שלא יוציא מרשות לרשות.

ה. שואלים ודורשים בהלכות פורים ובמדרשי המגילה ביום שבת.



בן כרך הנוסע לעיר ביום ו':

ביום ו': יקרא מגילה ויתן מתנות לאביונים.
בשבת: יאמר "על הנסים" מספק בלבד, ולכן יאמרנו בסוף התפלה ובסוף ברהמ"ז, ולא במקומם. יוסיף בסעודתו, וישלח מנות לאיש אחד (כדלעיל סעיף יד). את קריאת התורה הפסיד.
ביום א': לחומרא יסעד סעודת פורים וישלח מנות. דין זה חל גם אם הוא חוזר לכרך במוצ"ש.


בן עיר הנוסע לכרך, ובא לכרך ביום ו' (גם אם ישוב במוצ"ש):

ביום ו': דינו כפרזי, ולכן חייב בכל המצוות ביום זה. לגבי משלוח מנות יש ספק בפוסקים י"א שאינו יכול לתת לבן כרך, שהרי אינו חייב ביום ו' בסעודה; וי"א שיכול לתת, משום שחיוב הסעודה לבן הכרך עדיין לפניו (ביום א'). לכן, ראוי שיתן משלוח מנות לפרזי; ואם א"א, יתן לבן כרך.
בשבת: חייב לשמוע קריאת התורה; יאמר "על הנסים" במקומה הן בתפילה והן בברהמ"ז (לספרדים: בברהמ"ז יאמר בסוף); ויחמיר בתוספת סעודה ובמשלוח מנות לאיש אחד.