עונשים מאת ד'

שאלתך בתמצית היא, האם כל דור אחראי לגורלו שלו בלבד, או שמא הורינו אחראים לגורלנו ואנו אחראים לגורל ילדינו.
ובכן אין נתק בין דור אחד לדור שני בעם ישראל, אלא הם אחוזים ושלובים זה בזה כשלשלת אחת, שלשלת הדורות. הקב"ה "פוקד עוון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים" (שמות כ, ה) דבר זה נכתב בתורה במספר מקומות ונשנה בנביא ירמיהו שניבא "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה" (ירמיהו לא, כט). התופעה הזו שבן סובל בעוון הוריו ודור סובל בעוון הדור שקדם לו אכן קיימת, אולם לא עד אין קץ. לעומת הסבל של בנים בעוון אבותם הנמשך עד שלוש ארבע דורות (שלשים, ריבעים), עושה הקב"ה "חסד לאלפים לאוהביו ולשומרי מצוותיו" (שמות כ, ו) כלומר, אב מוריש לבנו לא רק ירושה חומרית אלא גם ירושה רוחנית, טבע, מידות. אלא שבעוד הירושה הרוחנית השלילית יכולה להמשך עד שלושה ארבעה דורות, נמשכת הירושה הרוחנית החיובית לאלפים".
קל הדבר להבנה שבנים סובלים בעוון הוריהם כשהבנים אוחזים מעשי אבותיהם וממשיכים ללכת בדרכם הקלוקלת (ברכות ז ע"א) אולם גם כאשר נוטשים הבנים את דרך אבותם הרעה, ניתן הסבל של הבנים להבנה. קודם כל באופן הפשוט ביותר כגון אשה המעשנת בתקופת הריונה מזיקה לולד. מה הוא אשם?! הוא אכן אינו אשם. לא כל הסבל שאנו חווים בחיים נגרם באשמתינו. כמו כן הורים שהתנהגותם מושחתת, גורמים בהתנהגותם להשחתת מידות בניהם. אומנם אין זה הוגן כלפי הצאצאים אך כך הוא סדר המציאות שהטביע הקב"ה בעולמו, שאדם אחראי לא על עצמו בלבד ואף לא על משפחתו, אלא לעולם יראה אדם עצמו חציו זכאי וחציו חייב שאם עשה מצוה אחת הכריע אותו ואת כל העולם לכף חובה.