שאלה
בס"ד שלום !!
אני רוצה לקבל עצה...
המשפחה שלי דתיה אבא עם ציצית וכיפה אמא עם כיסוי וחצאית
עד כיתה ז' הייתי גם כמוהם
כיתה ז' השתנתי עד כיתה י"א
בי"א סבא דיבר ראיתי סרטים וכו'
התחלתי להתחזק ולעשות תשובה להקב"ה
אוקיי התחלתי בקבלות קטנות
בסוף עברתי לצניעות מלאה חצאית תהילים כל יום שיעורי תורה וכו'
לפני חודש הגיעה רבנית דיברה איתי
היא טענה שאני מדברת מפחד ועושה תשובה מפחד לפי התשובות שלי
וכל החזרה בתשובה לא שווה כי זה מכפייה ומפחד
ואמרתי לה שזה לא ככה
סבא התייעץ עם רבי דוד אבוחצירה שליט"א
והוא טען שאני מדברת גם מפחד כך אמר גם הרב רזיאל מלול שליט"א
הרב אמר שאני יוריד תקבלות שאני עושה מכפיים
שזה החצאית הצניעות וכו'
ואני ישאר רק עם השבת ועם התהילים כל יום כי רואים שאת זה אני עושה מהלב לאבא שבשמיים
הענין הוא שאני פוחדת להוריד את החצאית
מה עושים??
אני חייבת לקבל עצה מספקת.. תודה
תשובה
לשואלת שלום רב.
אינני מכיר אותך ואת משפחתך באופן אישי ולכן אומר באופו כללי.
זה נכון שעבודת ה' השלמה והאמיתית לא יכולה להיות מפחד. אבל יש שלבים בדרך. יש בדרגתיות. ופעמים רבות לוקח זמן עד שאדם מגיע לשלמות. ואז הפתרון אינו לזרוק בכל לפח. חז"ל לימדונו שעדיף ללמוד תורה שלא לשמה, שמתוך זה יבוא ללמוד לשמה. אותו הדבר כאן. אדם שעובד את ה' מתוך יראת העונש, לא אומרים לו שיעזוב הכל ויתחיל מההתחלה, ורק כשיגיע להכרה עמוקה יקיים מצוות, אלא ימשיך לקיים, ובינתיים מלמדים אותו אמונה אמיתית מהי, ומהי עבודת ה' מאהבה, ומהי שמחה.
יחד עם זה חשוב לזכור, שעבודת ה' לא צריכה למלא אותנו עצבות, יראה, פחד ודכאונות. צריך לחיות ולשמוח ולהרגיש שלם עם מה שעושים, ולהתקדם בהדרגה לעבודת ה' שלמה.
אלה הם העקרונות. את צריכה לראות מה מזה מתאים לך ולמצבך.
בברכה
אפי קיציס