שאלה
שלום וברכה!
אני תלמידת כיתה י"א באולפנה במרכז הארץ. אני לומדת במגמת ערבית ובמסגרת המגמה נחשפנו לסמינר שנקרא "מודיעין באופק". סמינר זה מקנה ידע מתחום המזרחנות והוא יומיים (מחזור דתי עם הפרדה ותפילות).
מנהל בית הספר מתנגד לתת לנו אישור יציאה מכיוון שלפי דעתו זה מעודד ללכת לצבא (למרות שהסמינר הוא רק הרצאות בנושא המזרחנות והוא לא כמו גדנ"ע שכולל מדים ופעילות גופנית וכו'...).
אני ובנות המגמה ביססנו את דעתנו בכך שאנו רוצות לצאת מתוך רצון להנות ולהעשיר את הידע בנושא ושיש הרבה גופי שרות לאומי שעוסקים בזה וחלקנו כבר הצהרנו ברבנות והשאר בכלל לא קיבלו עדיין צו ראשון.
האם יש לנו טענה מספיק מבוססת או שהמנהל צודק שאין ללכת לזה? אני אישית ראיתי שבית ספר "פלך" הולך לזה.
תודה רבה!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אני חש את התסכול שלך והצער על כך שלא הרשו לכם לצאת לסמינר הזה. אפשר להבין את העמדה שלכם - אבל אם תתבונני בדברים מנקודת המבט של מנהל - אפשר להבין גם את עמדת המנהל, הוא חושש שפעילות זו עלולה להביא מספר בנות להתגייס למודיעין (לעיתים בנות משנות דעתן וגם מבטלות הצהרה...).
בשונה מהעמדה של בית ספר 'פלך' - אפשר שהמנהל שלכם מודאג הרבה יותר משרות צבאי של תלמידותיו.
לעצמי אני אומר שלא ראוי לחוות דעה מבחוץ בנושאים חינוכיים שנמצאים במחלוקת בין תלמידים ומורים, כמו גם בין בנים והורים. שיקולים חינוכיים מצדיקים לעיתים להחמיר או להקל באופן חריג. אדם מבחוץ לא יכול להכיר בדיוק את הנפשות הפועלות ולא את וההשלכות הנוגעות אליהן.
כדי לפתור בעיות כאלה צריך הקשבה הדדית:
מתחילים ברצון טוב משני הצדדים. גם הההנהלה וגם התלמידים (במקרים אחרים יהיו אלו ההורים ובניהם) צריכים ליצור תקשורת פתוחה וקרובה, להיות רגישים וסבלניים, להקשיב בתשומת לב רבה אלו לאלו. רק כך מגיעים להבנה והסכמה ומונעים תחושות מתח בין שני הצדדים.