שאלה
שלום הרב.
רציתי לשאול- אני בת , נפגשתי עם הרבה בחורים כבר,
אבל אני מרגישה שמשהו חוסם אותי. ואין לי למי לספר את זה שיבין אותי וידריך אותי בהמשך.
אני באה מבית דתי לאומי, עם טלוויזיה ומחשב בבית. ראיתי הרבה סרטים וסדרות, וב"ה היום אני לא פוגשת דברים אלו (אלא אם כן זה דלוק בבית, וגם אז אני משתדלת מאוד לא לגשת לזה).
אני הייתי יושבת עם אחותי לראות סרטים וסדרות פעם, כשכל פעם מחדש אני אופטימית שלא יהיה בסרט/ בסדרה הזו שום דבר לא צנוע, אך תמיד הגיע איזה משפט לא צנוע, איזו סיטואציה לא צנועה וכו'.
אני לא מסוגלת להגיד לחברות שלי ולמי שמציע לי שפעם ראיתי את הדברים הללו, אני מזועזעת מעצמי שישבתי מול זה שעות, ולא שראיתי דברים ממש ממש מזעזעים ודוחים את הנפש, ברוך ה' לא.
אחותי הגדולה אמרה שאני לא צריכה להגיד לבחור שאיתו אני נפגשת שפעם ראיתי את הדברים הללו, והעיקר באיזה מקום אני עכשיו ולאן השאיפה שלי, אבל אני מרגישה שאני מרמה את הבחורים. וזה מרגיש לי נורא. אני נפגשת עם ברוך ממש טובים, ואני מרגישה שאני לא ראויה להם בגלל זה . אולי זה פשוט ג'וק שלי, אשמח לשמוע חוות דעת.
תודה רבה, פסח כשרה ושמח.
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
את לא צריכה לספר,
העיקר היכן את נמצאת עכשיו ולאן שאיפותיך,
בברכה,
דני ארגמן