סיוע בעל לאשתו לאחר ניתוח קיסרי

בס"ד
שלום רב,

אם אין בכלל דימום מהמקור - את לא טמאה. כך נפסק בשולחן ערוך יורה דעה סימן קצד סעיף יד: "יוצא דופן, אם לא יצא דם אלא דרך דופן, אמו טהורה מלידה ומנדה ומזיבה".

אם יש דימום מהמקור את טמאה. הפתרון הנכון הוא אפילו למצוא מטפלת בשכר ולא להתיר לבעלך לגעת בך. ודאי אם יש לך או לבעלך אחיות וכד'.
אני מצטט לך כאן את הדינים הנוגעים לענין זה כדי שתתרשמי בעצמך מה יהיה מותר ובאלו תנאים.

טיפול על ידי הבעל באשתו חולה בעת נידתה
סוגי מחלות וסוגי עזרה אשה חולה והיא נידה - יש אומרים, שאסור לבעלה ליגע בה כדי לשמשה, כגון להקימה ולהשכיבה ולסומכה[59]. יש אומרים, שהאיסור הוא גם כשהיא חולה במחלה שיש בה סכנה[60]. טעמם: הדבר נחשב כגילוי עריות, שאסור אפילו בפיקוח נפש; יש אומרים, שבמקום סכנה לכל הדעות מותר לשמשה, כיוון שאין זה דרך חיבה ותאווה, אלא לצורך רפואה[61], ומכל מקום עדיף שיעשה על ידי הפסק עם כפפות, אבל אם האשה חולה במחלה שאין בה סכנה, אסור לבעל לשמשה, ואפילו על ידי הפסק עם כפפות[62]. ולשיטה זו - אשה נידה החולה במחלה שיש בה סכנה, שצריכה לסוך את גופה במשחה, מותר לבעלה לעשות זאת, ואפילו אם צריך לסוך במקומות המכוסים, אם אי אפשר על ידי אחרים[63]; ויש אומרים, שאם אין לה מי שישמשנה, מותר בכל אלו, וכן נוהגים אם צריכה הרבה לכך[64]. טעמם: איסור נידה הוא טומאה ולא עריות; אין איסור בקירוב שלא לתאווה במקום חולי. ולפיכך אותם הנזהרים שלא ליגע בנשותיהן נידות כשהן חולות, זהו חסידות של שטות[65], והיינו אפילו אם אשתו הנידה חולה במחלה שאין בה סכנה[66]. ומכל מקום צריך לשכור מי שישמשנה אפילו בהוצאת ממון, ורק אם אין מוצאים, מותר לבעלה לשמשנה[67], והכוונה איננה שיוציא כל ממונו, אלא כשאפשר לו שישכור אחות לשמשנה[68]. וכל זה דווקא כשצריך לנגוע בה ממש, אבל כשצריך רק להושיט לה מאכל וכד', מותר לבעל לעשות זאת בעצמו, ולא צריך לשכור מי שישמשנה בכך[69].
מותר לבעל לטפטף טיפות לעיני אשתו נידה כשהיא חולה, אם היא עצמה פותחת את עיניה, ואין הבעל נוגע בה[70], ואם צריך הבעל לפתוח את עיניה כדי להכניס בהן טיפות, יעשה זאת על ידי הפסק בגד[71].
דברים המותרים לכל הדעות מצווה וחובה על הבעל לעזור לאשתו נידה החולה בכל מה שצריכה אם הדבר איננו כרוך בנגיעה, כגון הבאת משקה ואוכל וכיו"ב[72]; וכן מותר לשמשה בנגיעה על ידי דבר אחר, כגון להנעילה[73], ואשה משותקת שצריכה עזרה בדברים שצריכים שימוש בשתי הידיים, כגון לנעול נעלים ולכפתר בגדים, מותר לבעלה לעזור לה בעת נידתה, כיוון שאין הבעל נוגע בה אלא על ידי דבר אחר[74]; וכן מותר לבעל ליצוק מים על ידי אשתו נידה החולה לנטילת ידיים לפני הסעודה[75]; וכן מותר לבעל להכין מים לאשתו הנידה החולה לצורך רחיצת פניה, ידיה ורגליה[76]; וכן מותר לבעל להרטיב פיה, וכן מותר לו להחזיק בידיו את מכשיר החמצן, אם אין אחות שתעשה זאת, וכן מותר לו לסדר את הכר והכסת שיהיה נוח לה לשכב עליהם[77].
נידה חולה ששוכבת בבית חולים במיטה שאפשר להגביהה על ידי הפעלה חשמלית, או באופן ידני, מותר לבעל להגביה את המיטה, ועדיף ללבוש כפפות בעת הפעולה לצורך היכר[78].
בעל-רופא יש אומרים, שאסור לבעל רופא למשש את הדופק של אשתו החולה כשהיא נידה[79], ולשיטה זו יש מי שכתבו, שהאיסור הוא אפילו במצב של פיקוח נפש[80]; יש מי שכתבו, שבמקום סכנה מותר לו למשש את הדופק, אם אין שם רופא אחר[81], שכן אינו עושה זאת דרך תאווה[82], אבל שלא במקום סכנה - אסור[83], וגם במקום סכנה, עדיף שיעשה על ידי בגד מפסיק[84]. ומכל מקום, אם יש חשש שעל ידי שלא ישמשנה תגיע למצב של סכנה - מותר[85]; ויש אומרים, שמותר לו למשש את הדופק של אשתו נידה כשהיא חולה, אפילו במחלה שאין בה סכנה, ואפילו אם יש רופא אחר, אלא שאינו מומחה כמו הבעל[86].
אשה נידה שזקוקה לקבל זריקות או שצריך לקחת ממנה דם, מותר לבעלה הרופא לעשות זאת, אם אין שם רופא בקי כמוהו[87]. וכן מותר לבעל למדוד את לחץ דמה של אשתו הנידה על ידי הפסק[88].
עירוי דם נידה חולה שזקוקה לעירוי דם מבעלה דווקא, מותר לרופא לעשות פעולה זו[89].
בבית חולים האיסור לשמש את אשתו נידה כשהיא חולה הוא גם כאשר האשה נמצאת בבית חולים, אף על פי שאין שם גדר ייחוד[90].
מתוך
http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=הרחקות_מאשתו_נידה#.D7.91.D7.9E.D7.A7.D7.95.D7.9D_.D7.97.D7.95.D7.9C.D7.99