נשואים ונכשלים - מה לעשות?

בס"ד

לפי שאלתך אתם "נהנים" להכשל. אמנם אתם "מלקים" אחר כך את עצמכם. אבל בשעת הכשלון יש לכם כעין "הצדקה" ואחר כך מתחרטים.

לא כך!!

אם תמשיכו כך - יתקעו לכם החיים!!
התפילה תהיה יבשה.
הרוחניות תרד פלאים.
שמחת החיים תעלה ותרד כמו מטולטלת עזה.
לא יהיה לכם חשק להמשיך בכלום.

אתם חייבים שתהיה לכם דרך ברורה.

מה עושים?

"כלים" ו"אורות".
"מסגרת" ו"תכנים".

"כלים - מסגרת" - קובעים מסגרת חיים מאוד קשוחה שלא תאפשר לכם להכשל. תוסיפו "גדרים" זמניים מחוץ לחובות ההלכה. אם צריך - תשנו חצי חודש בחדרים נפרדים.
אם זה לא מועיל - מחמירים את הגדרים. יש הרבה גדרים שאפשר להוסיף ואפשר והוריד.
אפשר לא לאכול יחד.
אפשר לא לצחוק יחד.
ואפשר חצי חודש להתרחק יותר ויותר. אבל הריחוק אינו רצוי ואינו מטרה. העיקר הוא לחשוב היטב ולחפש את הרגעים שבהם נכשלים.

אם זה בשעת הפרידה בבוקר - אז לא נפרדים בבוקר.
כל אחד יוצא לבדו לעבודה.

את ה"גדרים" הללו לא לוקחים ב"נדר". מקבלים אותם עליכם רק עד שתתיצבו ותלמדו לשלוט על עצמכם.

הבאתי רק דוגמאות.
- אם תחשבו תמצאו את ה"גדרים" המתאימים לכם.

ואיך יודעים אם הם טובים?
לפי התועלת.

אם אתם מצליחים לעמוד בגדרי ה"הלכה" - נשארים ארבעים יום עם ה"גדרים" ואח"כ מורידים את ה"גדרים" לאט ובזהירות.

אם אתם לא מצליחים לעמוד בהלכה - מוסיפים "גדרים".

אחר כל מוסיפים תוכן - אורות.
לומדים על הענין. על משמעות הנדה ועל הטהרה. על אהבה ועל תאוה. על קירוב ועל ריחוק. למדים יחד ולבד. תהילים. צומות. לבעלך אפשר להציע להרבות טבילות במקוה. תפילות בכוונה. שמירת הלשון. שמירת העיניים. פחות טלויזיה - יותר התבוננות פנימית.


ובסוף אברך שהקב"ה ירפא אתכם בדבר שאתם כל כך מיחלים לו.