נפלתי עם זונה

בס"ד


[אחי. ]
אתה לא רחוק מאלוקים. אם הוא נתן לך אישה כל כך טובה - כנראה שאתה חשוב לו והוא – אלוקים - יודע מה שהוא עושה. הוא כנראה יודע עליך משהו טוב שאתה לא יודע. הוא כנראה יודע שמשהו טוב מאוד צריך לצאת ממך - והוא משקיע בך עכשיו על חשבון העתיד. יכול להיות שהעתיד הזה הוא מאוד קרוב.

[ראה. ]
אתה בעצמך מספר כי חמש פעמים הצלחת להתגבר על יצרך ולא לנגוע בתועבה אע"פ שהיית מאד קרב אליה. אני לא יודע כמה אנשים היו מצליחים לעמוד בנסיון כזה. הרבה לא הולכים כלל למקום המטונף הזה וזה יותר טוב. אבל לא שמעתי על הרבה שהיו שם והצליחו להנצל ברגע האחרון.
אני חושב שאתה אדם מיוחד. קיבלת (אולי) חינוך גרוע, אבל אתה תופס את עצמך בידים. הרבה יכולים - אבל לא כל אחד עושה זאת.

ועוד אני רוצה לומר לך – אני שומע שאתה לא מאמין בעצמך וביכולתך לנצח את הרע אבל הנסיון שלך מוכיח שאתה יכול. דע לך כי "אין הקב"ה מעמיד אדם בנסיון אלא אם כן יכול לעמוד בו".
אמנם צריך לסייג ולומר כי אדם יכול לעמוד בנסיון שמגיע אליו מאחרים. אבל אם האדם מביא על עצמו נסיונות – הוא עלול להביא את עצמו למצב שהוא לא יוכל להתגבר על יצרו. לכן הדבר הראשון שאתה צריך לעשות הוא להחליט שאתה לא מביא את עצמך בנסיונות ואז תוכל לעמוד בזה.

היום אתה נמצא אחרי יום כיפור – נקי וטהור. בודאי לא הספקת לעשות יותר מידי עוונות. עכשיו זה הזמן. לפני שיצטברו העוונות ויקשו עליך בבחינת "עבירה גוררת עבירה". עכשיו אתה נקי וטהור מיום הכיפורים ועכשיו זה הזמן להתחיל לעלות מדרגה אחר מדרגה.

[תתחיל בקטנות ותמשיך בגדולות]
אל תבהל מגודל המטרה. זכור שהעולם לא נברא ביום אחד כיון שהקב"ה רצה שאדם יהיה יכול להשתלם. "לפני" שהוא ברא את העולם הוא ברא את ה"תשובה". הוא ברא אותו כדי שיצעד מהמקום שהוא עומד בו אל מקום יותר טוב. משום כך אדם לא צריך להתייאש אם המקום שהוא נמצא בו - אינו בפסגת החלומות.

[במה לא הייתי מציע לך להתחיל?]
אל תערב כעת את אשתך. אתה צריך להתחיל לטפל בעצמך ורק אחר כך לערב את אשתך בענינים שלך. זה לא אומר שרק אחרי שתפטור את כל הבעיות תערב את אשתך. לא ולא. אבל קודם כל צריך שתייצב את עצמך.

אין לי ספק שזה לא קל. זו דרך ארוכה. לא ביום וגם לא יומיים. אבל בע"ה, תלמד להעריך את עצמך ואולי בעתיד אף לאהוב את עצמך. ואחר כך תוכל לאהוב אותה "כמוך". זכור כי חכמינו אמרו ש"חייב אדם לאהוב את עצמו כגופו ולכבד יותר מגופו". זאת אומרת שכדי להצליח אתה חייב להשלים עם עצמך. לאהוב את הכוחות הנפלאים שאלוקים נתן בך ורק אחר כך תוכל לאהוב אותה "כגופך" – "כמוך".

אני מבין שכעת קשה לך לאהוב את עצמך. סוף סוף להיות עם זונה זה כל כך מגעיל. וכיון שהיא מתחברת אליך, ה"גועל" הזה עובר גם אליך. אז מה הפלא שאתה נגעל מעצמך. אבל אני מבין שגם אתה כבר חש בגועל הזה ואתה לא יכול להקרב אליו. אם כן זה אומר שאתה כבר מתחיל להתנקה ממנו. וכיון שאתה לא נקי לגמרי - אתה לא אוהב את עצמך.

רק דע לך, אחי, כי לפעמים בגלל גועל כזה אדם חושב בטעות כי הוא ממילא אבוד ומגעיל אז אלך לעוד גועל. או לפעמים הוא רוצה להשקיט את הגועל הפנימי הזה בעוד גועל אחר. כמו מעשן כבד שצורב לו בגרון בגלל הסיגריות והוא משקיט את הצרבת בעוד סיגריה במקום להפסיק את הצרבת בדרך קצת יותר חכמה. כל זה ביחס לאהבת האשה שקשה כעת לפתח.

["כבוד" לאשה]
כיון שחכמינו אמרו ש"חייב אדם לאהוב את עצמו כגופו ולכבד יותר מגופו". זאת אומרת שגם במצבך אתה צריך לכבד אותה בכל כוחך ולא משנה מה מצבך. "יותר מגופו" - יותר ממה שאתה מכבד את עצמך אתה יכול וצריך לכבד אותה.
זאת אומרת שגם היום כשאינך מכבד את עצמך – אתה חייב ויכול לכבד אותה – וכפי שאני ממכתבך – כך אתה עושה.

[מה הייתי מציע לך לעשות?]
קודם כל - לדעת שאתה יכול!!
אתה יכול להשתנות ולהצליח.
אתה יכול להגיע רחוק.
אתה יכול.

אחר כך הייתי מציע לך לקבל את עצתו של הרב שפירא אבל כמו כל דבר בחיים לא לקחת כל דבר בצורה גורפת.
זאת אומרת שאם היית צריך לקיים את תיקון האר"י ז"ל, היית צריך לצום שמונים וארבע תעניות על כל פעם שהוצאת שז"ל. על כך פעם ששכבת עם גויה היית צריך לצום מאתים שלושים ושלוש תעניות. (כמדומני על פי זכרון). אם כך היית צריך לצום כמה וכמה אלפי תעניות כדי לתקן את כל מה שקלקלת עד היום. על זה התכוון הרב שפירא שלא לעשות ולא ללכת בכיוון הזה. אבל בהחלט אתה צריך לדעת שאפשר לתקן וצריך לתקן ואתה יכול לתקן.

כיצד?

בימינו יש תיקון שמתאים לדורינו "תענית דיבור" של יום - כנגד כל פעם שהוצאת שז"ל. ותענית שני וחמישי כנגד כל פעם ששכבת עם גויה. תעניות אלו הם לא כל כך קשות אבל הם יכוונו את הרצונות והגוף ללכת על פי מה שאתה יודע שהוא נכון.

[משל הסוס ובעל העגלה]
הגאון מווילנא המשיל משל נפלא להסביר ולהמחיש את הענין בצורה הבאה. ראה את הגוף כמו סוס ואת הנשמה כמו אדם המנהיג את הסוס. אם תתן לסוס ללכת באופן עצמאי. הוא יראה עשב ירוק וטעים בצד הדרך ויגש לאוכלו. אחרי שהוא יסיים את העשב הנוצץ מטל הקרוב את הדרך הוא ימשיך להתקדם לכיון התעלה ללחוך את הירוק המתוק שאחריו.
אם אתה לא תופס אותו בזמן הוא ימשיך ויגרור את העגלה ואת הרוכב לתוך התעלה ויהפוך אותך על פניך. הכל בכוונות טובות מאוד.
במקרה זה גם אתה תקרע את בגדיך ואולי תשבור כמה עצמות. העגלה אפשר שתצא שלימה ואפשר שתשבור כמה יצולים.
הסוס – גם הוא יתהפך על פניו. ואחר כך יצטרכו הרבה הרבה כוח על מנת להוציא אותו מהבוץ.
אחרי שהוא יצא מהבוץ הוא יכול להמשיך ולצעוד בדרך שנית. אבל אם המנהיג שלו לא יאחוז במושכות – הסוס לא ילמד מהנסיון הקודם ושוב ימשך אחרי העשב הירוק שיראה לעיניו בהמשך הדרך.

המנהיג הנכון. צריך לאחוז במושכות ולדעת לא לתת לסוס לאכול מהעשב שבצד הדרך למרות שהוא טעים וטוב ומתאים וכו' – הוא גם נורא כשר. אבל אסור לתת לגוף להוביל את העגלה. המנהיג צריך להנהיג אותה ולהוביל אותה בדרך שהוא קבע לעצמו. לפני הנסיעה ואחריה הוא צריך לתת לסוס לאכול כפי צרכו. שיהיה שבע וגם שלא יאכל באופן שתכאב ביטנו מרוב אוכל.

המשל ברור ואת הנמשל איני צריך להסביר יתר על המידה. הוא כל כך ברור ומובן והוא אומר לכולנו שצריך לדעת לא לתת לגוף להוביל. "סוף מעשה – במחשבה תחילה". לתת לשכל לכוון את המעשים. כך תדע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד לת דין וחשבון.

בהצלחה.