שאלה
אני לומד בכיתה י' באחת מהישיבות הנחשבות בציבור הדת"ל, בזמן האחרון נורא קשה לי עם יצר העריות, אני איני מסוגל לשבת ליד מחשב עם אינטרנט ולא ליפול זה לא נפילות גדולות אבל אני מרגיש שזה פוגע לי בתפילה, בלימוד תורה, ובאורח החיים היהודי שלי. אני כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי בייחוד שאני מרגיש בזמן האחרון שזה כבר פחות "מזיז" לי ואני נהיה יותר אדיש לזה,
אני חייב עזרה!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
עזרה לא תבוא דרך האינטרנט - עזרה תבוא על ידי שיחה ותמיכה של אדם קרוב.
הורים, אחים גדולים, חברים טובים ורציניים או מחנכים - מכל אלה, אתה צריך לבחור אחד שאתה נותן בו אמון, לשתף אותו ולבנות יחד אתו את הכוחות הטובים שבך שיעניקו לך חוסן.
בינתיים צריך לפעול בשני הכיוונים המשלימים: סור מרע ועשה טוב.
סור מרע - אחד הדברים החמורים שעושה היצר: מקטין את חומרת המעשה - כשאתה אומר "זה לא נפילות גדולות", אתה הופך את המעשה למותר. בהמשך דבריך ההצלחה של היצר מתבררת: "זה כבר פחות מזיז לי".
אתה חייב לדרוש מעצמך אפס נפילות ולהזדעזע מכל נפילה. אתה חייב להשתמש במחשב רק במקום שבו תהיה לך רתיעה. במקום בו עוברים אנשים (או בני משפחה בבית) בדרך שהבושה מהם תרתיע אותך.
עשה טוב - ידוע שנפש מלאה טוב מתרחקת מהכיעור.
תתאמץ יותר לכוון בתפילה - להתרגש מהמפגש עם הקב"ה שמתחולל בתפילה.
תלמד תורה ביותר תשומת לב והתלהבות מההקשבה לדבר ד'. תרתום עצמך לעשיה: תרומה לחברה - עשיית חסד או כל פעולה טובה ומועילה.
כל המאמצים הללו יחד ישפיעו עליך ברכה והצלחה.