שאלה
שלום ,
קודם כל-המפעל פשוט אדיר!
יש לי שאלה על ניצול זמן. אחת בפן הרעיוני ואחת בפן המעשי.
בפן הרעיוני-האם יש מקור הלכתי/תנכ"י או כל מקום אחר ביהדות שעוסק בעניין?מה חשיבותו? האם נחשב כמצווה?
בפן המעשי- אני השנה נמצאת בכיתה י"א .חשוב להשקיע בכל המקצועות,להתנדב,לעסוק בספורט ובבני עקיבא. יש לך רעיונות כיצד אוכל? זה אפשרי מבחינת זמן .פשוט אני בן אדם שמאוד אוהב לשכב במיטה ולחלום חלומות.(על הקמת סניפים,גרעינים וכאלה,כאילו חלומות לעתיד כזה).
איך אוכל להיגמל ולנהל את הזמן נכון?
תודה רבה!
תשובה
בס"ד
שלום רב,
'ניצול זמן' במושגים ההלכתיים נקרא 'ביטול תורה'.
יהודי חייב להקדיש כל רגע ללימוד תורה, אם יש לו צרכים אחרים: אכילה - שתיה - שינה - פרנסה (לימודים) - זמן הפוגה (ספורט - מוזיקה - חברים)...
לכל אלו צריך להקצות זמן במידה ושאר כל הזמן - ללימוד תורה!
לנשים אין מצוות לימוד תורה, לכן אצל אישה אין חובה כזאת. אבל הערך של הקדשת-מיטב-הזמן לדברים-החשובים-באמת מחייב כל אדם גם איש וגם אישה. לאישה יש יותר בחירה: כמה זמן להקדיש ללימוד; לעשית חסד; לשיחות נפש; למעורבות חברתית וכד'
באשר לתחושת בזבוז הזמן בחלומות - החסידות מלמדת אותנו שצריך לפעול מתוך בריאות הנפש ומתוך שמחה.
לכן אם החלומות שלך הם סתם פינוק מיותר - את צריכה לאסוף את עצמך לדברים הראויים יותר.
אבל יכול להיות שהזמן שאת מקדישה לחלומות הוא סוג של הרפיה מהמתח שיש לך.
את צריכה לבדוק את הדבר בכך שתכריחי עצמך לצמצם את זמן החלומות ותראי האם זה מאוד חסר לך... אם בלי החלומות את עצובה או מתוחה - סימן שזה צורך שלך ואז אין בכך ביטול זמן.
אם את רואה שזו סתם בטלנות ואת מסתדרת מצויין גם בלי החלומות - תסתלקי מהבטלנות הזאת.
בהצלחה!