שאלה
א. האם ניתן ליטול ידים לארוחה מהברז ללא נטלה באיזה אופן?
ב. יש בחדר איפה שבית השימוש ברז, האם ניתן ליטול מהברז הזה ל"אשר יצר"?
ג. בשרותים שבנויים בצורה כמו רוב השרותים הציבוריים, שבאותו חדר יש כמה חדרים עם אסלות ומחוץ להם יש ברזים - שם מותר ליטול?
ד. יש לי חבר שאינו שומר תורה ומצוות וראיתי אותו פעם אחת איך שיצאה שבת, היה ברור לי שהוא עם פלאפון בכיס ומחלל שבת - אחרי שהוא לא רצה לבוא איתי לערבית אמרתי לו שלפחות יברך "המבדיל בין קודש לחול"
או במקרה אחר
יש לי חבר שהוא לא בדיוק חזק באמונה שלו, אבל מניח כל בוקר תפילין (בלי להגיד כלום - הוא לא מתפלל - פשוט מניח ומוריד) ויום אחד היה בגרות וראיתי אותו מניח בכיתה ואמרתי לו שלפחות יברך "חונן הדעת" (הוא היה בלחץ מהמבחן)
האם נהגתי במקרים האלה נכון?
בצורה עקרונית - אם אני רואה מישהו שלא יעשה את כל מה שצריך, אפשר לגרום לו שיעשה לפחות חלק? אם אני יודע שמישהו לא יטול ידיים או יברך ברכה אחרונה - כי הוא פשוט לא יעשה את זה.. - האם כדאי להגיד לו לפחות לברך המוציא?
תודה ושבוע טוב.
תשובה
שלום
א.אין ליטול כך לכתחילה, אלא על ידי כלי. אם אין ברירה, פותחים את הברז וסוגרים אותו לאחר נפילת רביעית על היד, כך שש פעמים (3 על כל יד), ובדיעבד זה נקרא 'כח גברא'
ב.לכתחילה יש ליטול ולברך מחוץ לחדר שירותים.
אם אין ברירה, ליטול בפנים ולברך בחוץ.
אם אין ברירה אלא לברך בפנים, ניתן לסמוך על האחרונים שכתבו שהשירותים שלנו אינם קרויים מבואות המטונפים, אך עדיף להוריד לפחות את כיסוי האסלה.
ג.שם מותר, שהרי ישנה הפרדה של התאים מהברזים. אמנם, גם שם יש לברך בחוץ, משום שהמקומות הללו מטונפים בדרך כלל.
ד.באופן עקרוני, עדיף לעשות חלק מלא לעשות כלום.
אמנם, ישנו מצוות הבנויות בסדר מסויים המעכב, למשל ברכת חונן הדעת לא יכולה להיאמר בנפרד משמונה עשרה.
אך תפילין או המבדיל יכולים להיות בנפרד ממצוות אחרות. כך גם המוציא.
בהצלחה