נדרים

שלום שלומי,

1.אם אמר משפט זה לעני-יש כאן דין נדר.אמר משפט זה לעשיר-אין כאן דין נדר.וכך פסק מרן בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רנח סעיף יב):
"אמר ליתן לחבירו מתנה אם הוא עני, הוי כנודר לצדקה ואסור לחזור בו".
ומובא בבית יוסף (בית יוסף יורה דעה סימן רנח):
"כתב המרדכי בפ"ק דב"ב (סי' תצח תצט) בירושלמי (ב"מ פ"ד ה"ב) אמרינן אמר ליתן לחבירו מתנה מרובה מותר לחזור בו הדא דתימא לעשיר אבל לעני נדר פירוש הוי כנודר לצדקה ואסור לחזור בו".

2-3.בשולחן ערוך יורה דעה (סימן ריג סעיף ב)מובא:
"האומר: אשנה פרק זה, הוי כאלו נדר לתת צדקה. (או לעשות שאר מצות ונדרו קיים) (וכן משמע בטור ורא"ש ופוסקים)".
משמע שכשהתחלתם ללמוד בקביעות אעפ"י שלא הזכרתם מילת נדר,הוי נדר וצריך לעשות התרה.
ועל ההבדל בין נדר למצוה לבין נדר לחול,עיין בבית יוסף יורה דעה סוף סימן רנח.
4.המקור הוא:בבמדבר (פרק ל,ג):
"איש כי ידר נדר לידוד או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה".
בברכה וכל טוב
שמואל זעפרני