שאלה
כבוד הרב שלום . לפני כשנה וחצי עבר עליי משבר גדול מאוד ובעקבותיו לצערי משבר אמונה גדול . כל הזמן אני מנסה לבחון האם יש מבחן לגורלו , האם המדבר היה למען תיפול רוחי סופית או למען התחלה של דרך חדשה . קשה לי עם זה שהדבר הפך את אמונתי למבחן , כל מקרה שקורה נתפס בעייני לחיוב או לשלילה . מה אפשר לעשות שכן אין לי מנוחה ?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
את לא לבד בענין הזה.
לאמונה משקל גדול מאוד בעולם הפנימי שלנו, הרוחני והרגשי. משבר הוא זעזוע פנימי שמתרחש ברוח וברגש - לכן המשבר יהיה גם זעזוע אמוני.
הרב קוק מסביר (גם נוכחתי בכך מנסיוני האישי) שמשבר אמוני, זו הזדמנות לצמיחה והתחדשות אמונית גדולה. לאחר המשבר מרגישים לעיתים שרק בזכות המשבר יכולנו למצוא את המקום הגדול שאליו הגענו.
בטרם המשבר אנחנו חיים בשגרה מוכרת ובטוחה. אנו מפחדים לעשות שינוי, להתחדש. זו דריכה במקום שמונעת התקדמות למדרגות רוחניות חדשות וגבוהות שראויות לנו כעת.
המשבר מאפשר שינוי עמוק ואמיתי.
הדבר דומה למישהו שגר בבית ישן ועליו להסתגל לדליפות וסתימות ועוד תקלות.
אם תתרחש סערה או רעידת אדמה שתהרוס את ביתו, תחילה הוא יהיה המום ומודאג, אבל לאחר שיבנה בית חדש, גדול ואיתן - ישמח על כך שהבית הישן נהרס.
את צריכה להתמלא בטחון באמונתך ולראות במשבר הזדמנות לבנין אמונה עמוקה, גדולה ואיתנה יותר מזו שהחזקת בה לפני המשבר.
חשוב לזכור שלמשבר עמוק יש ודאי צדדים אחרים שלא קשורים לאמונה, לכן חייבים(!!!) לטפל במשבר עצמו ולא לחשוב שהתחזקות אמונית בלבד תפתור אותו.
הצמיחה האמונית מתוך המשבר תתרחש רק אם המשבר עצמו יטופל על ידי פניה לאנשי מקצוע.
בהצלחה!