מקרה מוזר ודחוף

שאלה

לכם

רציתי שוב להודות לכם עזרתכם ועל תמיכתכם הרבה.

וגם להתייעץ לגבי משהו שאני חושבת שאני מרגישה בזמן האחרון.

אני אנסה לתאר לכם למרות שאני לא יודעת בדיוק מה אני מרגישה.

אני השתדלתי תמיד להיות אדם טוב ואוהב ולחשוב רק דברים על החיים וגם עכשיו אני מאוד משתדלת באמת אני התחשבתי באנשים ואהבתי אותם כמו שהם

גם אהבתי לקרוא וללמוד על הנושאים שכתבתם כאן על הדת,על החיים עצמם,אולי גם משהו שקשור בקבלה אני חושבת,איך לנהוג בחיי היומיום איך לאהוב באמת,כאלה דברים,

ובאמת בהתחלה זה מאוד שימח אותי לדעת דברים ולהתנהג יותר "כראוי" מה שנקרא אצלכם. מה מותר ומה אסור בתורה,לעומת זאת,אני חושבת אני לא ממש בטוחה, אבל אולי קראתי יותר מדי,אולי התעמקתי בזה יותר מדי,כי מאז אני מתחילה לחשוב מחשבות רעות וכל מיני דברים מוזרים שקשורים בזה.

למשל אם אני אוהבת משהו או בעיקר מישהו באמת,או אני פוחדת שאני אוהבת את עצמי יותר ממה שצריך,שלא אכפת לי מאנשים גם אלו שקרובים אליי ושאני לא אוהבת אותם,כי לפעמים יש לי מין אדישות כזאת כאילו לא אכפת לי מכלום בחיים(מאיפה זה מגיע לדעתכם?) זה נובע מפחד?

(אלה מחשבות שמעולם לא היה לי ספק בהם וידעתי מה אני מרגישה מעולם לא חשבתי כך!,בטוח שהיו לי מחשבות אבל לא כאלה תמיד ידעתי מה באמת נכון ואת מי אני אוהבת,ולכבד אנשים כאילו התנהגתי יפה כמה שיכולתי, מי שמכיר אותי זוכר הם אומרים שזה מוזר כל המצב) וההיגיון שלי אומר שכן, כאילו אין לי סיבה לא לאהוב מי שקרוב אליי(משפחה וכדומה) או מישהו באופן כללי, הוא לא עשה לי כלום

שוב,אולי אני לא מפרשת נכון

עם השנים למדתי להכיר יותר את עצמי ולהיות מודעת יותר לעצמי להכיר חסרונות ויתרונות אצלי ובאחרים והיכולות שלנו אני חושבת על חסרונות האדם בי באנשים ואני משתדלת להבין אותם, ,ויש מצבים שאני לא חושבת על חסרונות כדבר רע,שזאת לא סיבה לא לאהוב מישהו זה דבר טוב?(למרות שאני מודה שלפעמים זה קורה הרבה אצלי כי אני לא יכולה להיפגע מהחסרונות שלי כי אני לא מישהו אחר שמרגיש ונפגע מכך אבל גם כלפי אחרים ולקבל אותם)

למשל חטא הגאווה כשמישהו מסתכל עליי,מדבר עליי, וכדומה ואני שמחה כזה שמישהו מתעניין בי ואוהב אותי זה נחשב לגאווה? קודם הייתי אדם נורא ביישן חסר ביטחון וגם עכשיו אבל פשוט למדתי יותר לחיות ולאהוב את עצמי

האם יש חטאים שאין עליהם כפרה ומ

תשובה