מצות ספירת העומר

מצות ספירת העומר חלה על כל אחד ואחד, ובדרך כלל אין יוצאים בברכתו ובספירתו של שליח הציבור, משום שהוא אינו מתכוון להוציא את הציבור ידי חובתו.


מי ששכח לספור אחת הספירות, ולא נזכר לספור אפילו ביום (קודם צאת הכוכבים) - נכנס לכלל ספק ברכות, ועליו להמשיך לספור מכאן ואילך, אבל ללא ברכה. על כן טוב שיבקש מחברו שיכוון לפטור אותו בברכה, ולאחר ברכתו יענה אמן ויספור.

הספרדים נהגו, שבשחרית, לאחר "עלינו לשבח" מכריז החזן "היום כך וכך לעומר". וטוב שהכל ינהגו כך, על מנת למנוע שכחה מהציבור.

לשון השו"ע (שו"ע או"ח תפט,א) היא: "וביום השמיני יאמר: 'היום שמונה ימים לעומר, שהם שבוע אחד ויום אחד (בעומר)'; וכן כשיגיע לארבעה עשר יום, יאמר: 'היום ארבעה עשר יום לעומר, שהם שני שבועות'." הקורא סעיף זה ביום השמיני לספירה או ביום ה14-, יקפיד להקדים ללימוד זה את ספירת העומר בברכה, שאם לא כן, הוא נכנס לספק שמא יצא כבר ידי חובתו בקריאת סעיף זה.