שאלה
בס"ד
כבוד הרב שלום!
ברצוני להגיב על תשובת הרב הנמצאת בקישור:
https://www.kipa.co.il/ask/show/50702
אני כותבת את תגובתי עם מלוא הכבוד וההערכה, הרב יראה לנכון אם לפרסם את התגובה.
אני חוויתי מצוקה נפשית קשה ועדיין חווה חלק ממנה. אותה מצוקה היא כנראה ההפרעה OCD - אובססיביות וכפיתיות. תופעה זו נמצאת גם בקרב אנשים תורניים ויש רבנים שנתקלים בה. כבחורה תורנית התופעה התבטאה אצלי באופן דתי - רצון להחמיר כל הזמן ולבדוק אם אני בסדר. לכאורה זה נשמע נפלא - התקדמות רוחנית.
אך האם זה נשמע נפלא כשאת לא מצליחה להגיע לסוף השביל כי כל שניה את חושבת שאולי דרכת על משהו שצריך לעשות איתו השבת אבידה אז את חוזרת וממשיכה חוזרת וממשיכה...
או כשאת סוגרת את החלון וחוזרת וסוגרת וחוזרת וסוגרת, כי אולי הוא לא מספיק סגור ואז יכנסו דרכו ויגנבו והרי גרמת לגניבה וגזל.
או כשאת רודפת אחרי אנשים לבקש מהם סליחה על דברים שהם בכלל לא יודעים על מה את מדברת כי את כל הזמן בטוחה שפגעת בהם והרי על עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפור מכפר...
או כשאת חוזרת על המילים בתפילה כי נדמה לך שהגית אותם לא נכון שוב ושוב ושוב עד שנשמתך כמעט יוצאת.
ועוד ועוד ועוד, ואת בטוחה שהתקדמותך הרוחנית במצב מצוין ושאת צדיקה, אך לא ברור לך למה את בוכה כל הזמן ולמה את עושה דברים כאלה שאת מתביישת לספר עליהם ושומרת הכל בסוד. והמחשבות שאת חוטאת לא מפסיקות...
זהו OCD, הפרעה שהוכח שהיא בעיה כימית במח, ויש דרכים להתמודד איתה. אחת הדרכים הטובות היא תרופות.
לא זכיתי לפתור אותה לגמרי.
לאחרונה כנראה שהיא התקיפה אותי שוב ונזכרתי במשהו שקרה לפני 5 שנים ונתקפתי בפחד נוראי שאני אשמה. לא יכולתי לסבול, שלחתי שאלה לרב גדול והוא אמר לי איך לתקן. דרך התיקון הבהילה אותי מאוד, אז הלכתי להיפגש עם הרב להתייעץ והוספתי שכנראה שיש לי את בעית האובססיביות והכפיתיות. אותו רב אמר: אם ככה - אל תעשי כלום! רק תתפללי על כך כך. והוא הסביר שהדרכת הרבנים היא לא לעשות כלום במקרים כאלה אחרת המחשבה תרדוף אותי עד יומי האחרון. והוא סיפר על בחור שהרב הורה לו במשך תקופה מסוימת לא לקבל על עצמו שום החמרה-שאסור לו!
ורק על ידי טיפול נכון, אף תרופתי, אדם השרוי במצב כזה יוכל בעז"ה לעבוד את ה' באמת. שהרי כתוב "וחי בהם", ואני לא חייתי, אלא שרדתי. קשה לתאר את המצוק
תשובה
ב"ה
שלום.
ראשית נפעמתי מהכתיבה הרהוטה וההסבר הבהיר עם הדוגמאות שמדגימות את הכפיתיות.
כיוון שזה תחום מקצועי אז מי שסובל חייב ללכת לטיפול. ברור שכל טיפול מקדם את האדם ותורם לגמילה .
אבל בד בבד האדם צריך להמשיך (על פי מצבו )בעבודת השם הרגילה שלו .
ועייני גם בתשובתי ב:"אני כפייתי"
https://www.kipa.co.il/ask/show/65926
ויהי רצון שהקב"ה יברך אותך וימלא משאלות ליבך לטובה אמן.
בברכה,
עוזיאל אליהו,
.