מצב נפשי

שאלה

שלום כבוד הרב.

אני נמצאת במצב מאוד לא פשוט, אבא שלי בכלא כבר כמעט 4 חודשים, ועדיין לא היה לו משפט.

לאמא שלי אין הרבה הכנסות ויש בעיה בחשבון של אבא שלי, אני פוחדת שיעכלו לו את החשבון, יש לי בת דודה שנמצאת בדכאון אחרי לידה ומטופלת בתרופות והמצב שלה מאוד קשה, היא לא יכולה לטפל בשני ילדיה וגם עם בעלה יש לה בלגן, אני גרה עם המשפחה שלי באותו ישוב שגרה אמי, אבא שלי מתקשר אלי ומבקש שאשלח לו כסף,

אני לא יוצאת כמעט החוצה כי אני נורא מתביישת שישאלו אותי על אבא שלי השכנים ולא בא לי לדבר עליו, המשפחה של בעלי הם אנשים מקסימים ואני מסתירה מהם , אני אומרת שאבא שלי בחו"ל,

בקיצור אני נמצאת במצב על הפנים. אני מקשיבה להרצאות של רבנים ותמיד אומרים שהכל לטובה ושהמצב בו נמצא האדם זה הטוב בשבילו וכו' אבל אני לא רואה מוצא,

אני כן חיה את החיים שלי אבל יש מסביבי מלא אנשים שצריכים עזרה ואני לא יכולה לשמוח ולהנות מהמשפחה שלי כשרע להם, אני מרגישה אשמה שאצלי הכל טוב . אני לא יכולה להנות משום דבר כי הראש שלי מוטרד .

אני מאוד מבקשת שתתן לי איזו עצה או קו מחשבה אחר , אני כבר לא יודעת מה לעשות.

הייתב לי איזו ירידה מבחינה רוחנית אבל חזרתי לעצמי ועכשיו חזרתי להתפלל ולקרוא וכו'.

אני חייבת עזרה.

שבת שלום ותודה מראש.

תשובה