מעמד האשה ביהדות

ב"ה י"א תמוז תשס"ב

שלום רב!

הנושא שהעלת חשוב ביותר, ויש מקום לבררו בצורה רחבה ומקיפה. אנסה בקצרה להתחייחס לנקודות שהעלת, אבל זה לא במקום לימוד מקיף בנושא זה.
א. חובת הצניעות היא בראש וראשונה לטובת האשה, ולא על מנת שלא להכשיל את האיש המתבונן בה. כבודה של האשה הוא בכך שלא תבליט את צדדיה החיצוניים, אלא רק את אישיותה ואופיה. אשה המקפידה על צניעות יכולה להתעלות מבחינה רוחנית בצורה קלה, בניגוד לאשה המבליטה את צדדיה החיצוניים, שהיא נגררת אחרי גופה, שהוא החלק החמרי שבה. וכבר שלמה המלך אמר בחכמתו: "שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל.
ב. נושא טהרת המשפחה מבוסס על הופעת כוחות החיים בגופה של האשה בזמן שהיא טהורה, והתנוונותם כשהיא טמאה. הקשר של חיי אישות מותר רק בתקופה שבה כוחות החיים מופיעים אצל האשה. יש עוד הרבה מה להאריך בענין זה, אני בטוח שיהיה לך את ההזדמנות להעמיק בענין.
ג. כבר למעלה מאלף שנה לא ניתן לגרש אשה בעל כרחה, רבינו גרשום מאור הגולה אסר זאת.
ד.מאז חרם דרבינו גרשום שאסר לשאת שתי נשים, מושג הבגידה שייך גם אצל גבר.
מבחינת דין תורה, צורת הקשר של איש לאשה הוא כזה שניתן להרחיבו גם לנשים נוספות, למרות שהדבר לא מומלץ, אשה שניה קרויה בפי חז"ל "צרה". הקשר של אשה לאיש הוא כה עמוק בגלל אופיה שלא ניתן להרחיבו לגבר נוסף.
כל זה מבחינת שרשם של דברים אבל כפי שאמרנו כיום מעמד האשה על פי ההלכה בנושא זה למעמדו של האיש, אבל עדיין בגידה אצל האשה היא בעלת משמעות חמורה בהרבה מאשר אצל האיש, ולכן קיימת בתורה פרשת סוטה.

מצוות התורה מרוממות את מעמדה של האשה, ודואגות לכבודה, ואין לך שום סיבה להרגיש כ"חטא מהלך".

בברכת התורה

בניהו ברונר

צפת