שאל את הרב

מסעות המדבר

הרב גלעד שטראוס הרב גלעד שטראוס 26/06/12 17:04 ו בתמוז התשעב

שאלה

הרמב"ן כותב

ד"ה וטעם בהאריך הענן: לומר כי אם יאריך הענן על המשכן ימים רבים והמקום ההוא איננו טוב בעיניהם והיו חפצים ומתאווים מאד לנסוע מן המקום, אף על פי כן לא יעברו על רצון ה'. וזה טעם "ושמרו בני ישראל את משמרת ה' ולא יסעו", כי מיראת ה' ומשמרם משמרת מצוותו - ולא יסעו, וכן אם "יהיה הענן ימים מספר" כשנים או כשלושה ימים והיו העם יגעים מאד ועינה בדרך כחם (=המליצה שאולה מתהילים ק"ב) יעשו רצון ה' ללכת אחרי הענן.

וכי הייתה להם ברירה, הלא היו זקוקים להגנת הענן שהיה הורג נחשים ועקרבים והיה מיישר את הדרך ומגן מחום המדבר והיה מגהץ את הבגדים וכו'...

אז מה כאן השבח ?

תשובה

בס"ד
שלום רב,

כל אדם רוצה חופש, אנשים מוכנים להלחם ולמות בעד החופש. קשה ומביך לחיות תחת שעבוד (בדרגות אמונה מתקדמות מתחלפת תחושת ההשתעבדות לד' בתחושה חיובית נשגבת שנקראת: עבד ד').

לא בחינם קבעו חז"ל: 'גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה'.
אמנם בעשיה מתוך בחירה בלא מצווה אתה מבטא את חשיבות המצווה עבורך. אבל בעשית המצווה מתוך צווי - להיות מצווה ועושה, זו הדרך היחידה לקבל עול מלכות שמים. זו מדרגה שלעולם לא יזכה בה מי שאינו מצווה ועושה - מי שעושה מתוך חופש אינו מרגיש בכלל את העול, הוא לעולם לא יהיה עובד ד'. התורה מדגישה את הערך של הציות לד' בהזדמנויות שונות ("ויעש... ככל אשר ציוה ד'... כן עשה...").
הרמב"ן מדגיש ענין זה - קבלת עול מלכות שמים במסע המחנות: הם לא נשארו כי היו רעבים או צמאים, מפחדים או מבולבלים, הם נשארו מפני שהיו נאמנים באופן מוחלט לרצון ד'.

כתבות נוספות