מנה חמה בשבת

"מנה חמה" - זהו מאכל שלאחר בישולו מייבשים אותו, וכל שנותר לצרכן לעשות הוא לערות מים חמים על התבשיל, ולאחר המתנה של כ7- דקות המנה מוכנה לאכילה. אם לעשות זאת בשבת, הרי לכאורה "אין בישול אחר בישול", ומותר יהיה לערות מים רותחים המוכנים לנו מערב שבת על "המנה החמה".

אולם כבר נפסק בשו"ע (שו"ע או"ח שיח ד) שמאכלים קשים או יבשים שאי אפשר לאוכלם בלא שרייה, אסור לשרותם בשבת במים חמים - משום שזוהי גמר מלאכתם.
בכך מצטרפת המנה החמה לשורת המאכלים שהם קלי בישול. בשו"ע מדובר על דג מלוח או קולייס האיספנין, שאסור להדיח אותם במים חמים. פוסקים מאוחרים יותר (גינת-ורדים, כף-החיים, משנה-ברורה) אוסרים מאותה סיבה עירוי מים רותחים על קפה. בביאור-הלכה מסתפק בעל משנ"ב אם האיסור הוא דווקא במים שהיד סולדת בהם, או שמא אפילו בחום פחות מזה נכשר התבשיל לאכילה. בעל בן-איש-חי (פר' יתרו, בא"ח שנה שניה יתרו טז,) מביא שאסור לשרות פרי יבש (כגון משמש) על מנת לאוכלו. המשותף לכל המאכלים הללו הוא, שבלא שרייה לא ניתן לאוכלם, אלא בשעת הדחק.
נראה שהוא הדין ל"מנה חמה", שאינה ראויה לאכילה כמות שהיא אלא בשעת הדחק, ואסור איפוא לערות עליה מים שהיד סולדת בהם (היינו: כ400-), בין מכלי ראשון ובין מכלי שני.