שאלה
שלום.
אני נמצאת בשנת אבלות על אבא שלי. אני משתדלת לנהוג לפי מנהגי האבלות אבל יוצאת מתוך נקודת הנחה שהם מנהגים והקיום שלהם תלוי מאוד באישיות ובתחושה פנימית מה מתאים ומה לא. אני חושבת על אבא שלי בכל רגע גם ללא המנהגים שיזכירו לי את אבי היקר.
אז השאלה שלי היא כזאת-
אחותי הקטנה היא מדריכה של שבט הרא"ה בבני עקיבא ובשבת הקרובה הם הולכים להופיע בדגלנות שאחותי חיברה ועמלה רבות עליהם. לאחותי ולאמא שלי מאוד חשוב שאני אבוא ואראה את ה"הופעה".
אנחנו משפחה מאוד משפחתית ולכל דבר מאוד חשוב שכולם יגיעו וישתתפו.
אני לא נוהגת ללכת להופעות ולשמוע מוזיקה ורציתי לדעת אולי יש היתר או דרך מסויימת בה אוכל להשתתף ולהיות חלק מהחוויה המשמעותית של אחותי.
ובכלל, האם מנהגי האבלות הם באמת מנהגים או שהם הלכות?
תודה רבה ובשורות טובות.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
נקודת ההנחה שלך על מנהגי אבלות שהקיום שלהם תלוי מאוד באישיות ובתחושה פנימית מה מתאים ומה לא - היא טעות.
מנהגי אבלות הם הלכות לכל דבר וענין. בכל מקרה צריך לשאול רב או לעיין בספר מתאים וכך לנהוג.
יתום בשנת אבל על הוריו לא משתתף בארועים שמחים ולא נמצא במקום בו מושמעת מוזיקה. רק במקרה של חתונה משפחתית, מנסים למצוא דרכים לאפשר השתתפות חלקית של האבלים. אבל לא בארועים משפחתיים אחרים.
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד.