שאלה
שלום,
אני יודעת שבפסח, חברות כמו "אוסם" "עלית" וכדומה, מוכרות את החמץ גם אם הוא חמץ גמור.
ואילו אנשים פרטיים, זורקים חמץ זה (או מוסרים לפני הפסח לנזקקים).
מדוע מתירים לחברות גדולות ועסקים למכור את החמץ הגמור ולי לא?
אמנם ההפסד של אוסם מזריקת כל הפסטות לפח הוא הפסד של מליוני שקלים, אבל הוא זהה להפסד שלי כאדם פרטי של כמה מאות שקלים.
כמו שהם עסק, וההפסד שלהם הוא במונחים של עסק,
כך אני כאדם פרטי, ההפסד שלי מוגדר במונחים של אדם פרטי (מאות שקלים ולא מליונים).
התחתנתי לפני חודש, ויש לי בבית כמות לא מבוטלת של מה שנקרא חמץ גמור, שאין שום סיכוי שאני ובעלי נצליח לגמור עד החג.
האם אפשר למכור אותו ולהנות ממנו אחר החג?
מדובר בפסטות, פתיתים, עלי לזניה, וופלים, עוגיות, פיצות קפואות, חבילות קרוטונים למרק ועוד (לא אוכל מבושל).
האוכל הגיע ממשלוחי מנות ומעוד כל מיני "מתנות" ו"מחוות" שקיבלנו מאנשים לכבוד חתונתנו.
גם אם הייתי חושבת על כך שעלי לגמור את כל החמץ הזה לפני פסח, לא היה לזה שום סיכוי...
מה עושים?
תודה רבה.
תשובה
שלום לכם ומזל טוב לחתונתכם,
מותר למכור חמץ גם לחברה גדולה וגם לאדם פרטי והכלל הוא לפי מה שנקרא 'הפסד מרובה' בשבילכם. וכל זאת בתנאי שהמכירה בלב שלם.
אם יש לכם חמץ מרובה - תמכרו אותו.
סביר להניח שהמחיר יהיה מחיר סיטונאי ותביאו בחשבון שלא תקבלו אותו בחזרה אלא את המחיר שלו.
בתי ישראל בד"כ מתכננים שלא ישאר להם חמץ גמור ולכן ממעטים לקנות חמץ כבר מ טו בשבט, אלא לפי הצורך.
כמו כן מפעלים יש לו חמץ כדי למכור ולכן הוא שמח למכור אותו ולא משנה למי.
לפי התיאור שלכם מדובר בהפסד מרובה ולכן אתם יכולים למכור.
ניתן למכור גם 'קפואים' ובלבד שתסגרו את המקפיא לפסח (ע"י סרט הדבקה עליו תכתבו חמץ.
במקרה של חמץ גמור לא היית מסתפק בפחות מכך.
בברכה חג שמח הרבה שנים מאושרות ביחד עם בנים ובני בנים עוסקים בתורה
דוד לוי
098987548
* במקרה שלכם אני מציע שתערכו מכירת חמץ על ידי חתימה על שטר ולא בטלפון או באינטרנט - זה יותר רציני.