שאלה
מיקה – חתולה עם בעיות התנהגות בנושא עשיית צרכים
לפני כשלוש שנים אימצנו חתולה. חתולה פרסית בת שנה וחצי. החתולה, עדינה והססנית התחבאה במשך שבועות ארוכים עד שהסכימה לתת בנו את אמונה. עד שהרגישה בביתנו כשבמקום בטוח. לאחר מספר שבועות התגלתה הבעיה ההתנהגותית שלה לראשונה. היא עשתה את צרכיה על השטיח ועל הספה בסלון. חשבנו שזה חד פעמי אולם הדבר חזר על עצמו מספר רק של פעמים לאחר מכן. היו תקופות שזה קרה פעם בחודש והיו תקופות שזה קרה אחת ליום. מיקה סובלת מסטרס תמידי. היא חוששת מאנשים זרים, פוחדת מהצל של עצמה וחיה בפחד מתמיד מהסביבה. אני חוששת שהיא עברה התעללות בביתה הקודם (ללא הוכחות) ועל כן הינה כזו. מיקה היא חתולה פרסית וידוע כי החתולים הפרסיים רגישים יותר מחתולי הרחוב או מכל זן אחר. מיקה עברה בגיל צעיר, עוד כשהיתה בביתה הקודם ניתוח אכזרי ממדרגה ראשונה של כריתת ציפורניה. אחת הסברות היא שהיא סובלת מכאבים תמידיים ועל כן בשעת עשיית הצרכים בחול יש לה כאבים וזה מה שגורם לה מדי פעם לעשות את צרכיה במקום נעים יותר, כגון על הספה מעור. (עוד על הניתוח האכזרי בלינק הזה http://www.nrg.co.il/online/35/ART/960/401.html )
מאז שהתגלתה הבעיה פניתי לגורמים רבים לבקשת עזרה. פנינו לוטרינרים שעשו בדיקות מקיפות על מנת לבדוק אם מקור הבעיה הוא רפואי. נעננו בשלילה בכל פעם שעשינו לה בדיקות. מיקה היא חתולה בריאה לחלוטין. פנינו ליועצת התנהגותית ומשהבעיה לא נפתרה, פנינו ל"גורו" של היועצות ההתנהגותיות שהיא ריבי מאיר (היתה מנהלת העמותה למען החתול בישראל). שילמנו במיטב כספנו, אלפי שקלים לטיפולים, למוצרים נלווים כגון רהיטים מיוחדים לחתולים ועוד ועוד, והכל תוך תקווה שהבעיה תפתר.
לצערנו, היום, כמעט שלוש שנים מאז אימצנו אותה הבעיה לא נפתרה. אגב, מאז מיקה התאהבתי בחתולים, ואימצנו עוד שני חתולים שאין להם בעיות צרכים ברוך השם והינם בני בית לכל דבר, זאת בנוסף לשלושת בניי שיהיו בריאים.
לאחרונה המצב החמיר עוד יותר. ישנם ימים שהיא אף משתינה פעמיים ביום שלא בארגז החול שלה.. בסלון יש ריח צחנה של שתן, אשר כמה שננקה אותו זה לא יתפוגג לגמרי (וגם בתחום הנקיוי ניסיתי הכל!!), מה גם שהיא משתינה שוב ושוב. מאחר שהיא משתינה גם על השטיחים נאלצנו לזרוק את כולם, זאת לאחר שקנינו כמה וכמה במיטב כספנו. כיום אנחנו נאלצים לח
תשובה
שלום וברכה
ככל הידוע לי אין שאלה כזו בספרות השו"ת. ישנם מאמרים שונים בעניין צער בעלי חיים, אולם זה לא המקרה הזה, כיוון שכאן מדובר בהתנגשות בין צער בעלי החיים לבין צער האדם והזוגיות.
במצב כזה, עמדתה החד משמעית של ההלכה היא שהאדם הקודם. לא הותר לייסר את בעלי החיים, אולם אסור לשבש ערכים ולשכוח את הצלם האלוקים של האדם. במצב שכזה הפיתרון הנכון מבחינה הלכתית הוא הרדמה. אין מדובר בייסורים ובאכזריות לשמה כלפי בעלי החיים, אלא ביצירת סדר מובהק של ערכים.
צריך להיזהר מאוד מאוד שלא לטשטש את ההבדל שבין אדם לבין חיה.
כל טוב