שאלה
האם אפשר לסמוך עלראשונים מסויימים "לפי בחירה"? למשל, אני רציונליסט קיצוני למדי, ולכן נוח לי ללכת בדרכו של הרמב"ם בנוגע לסגולות, תופעות על טבעיות וכו'. האם יש סמכות לאחרונים להכריע בנושאי אמונה וכך "לפסול" דיעות ראשונים מסויימות (כמו שכתב הרב הס בנגע לדעת הגר"א וה"כוזרי") ? אם לא, הרי אפשר למשל לכפור בשגחה פרטית, כמו שאמר הרלב"ג --?
תשובה
ב"ה ח' סיון תשס"ב
לעוזיה שלום!
כפי שציינת בשאלתך קיימות מחלוקות בין הראשונים לא רק בנושאים הלכתיים אלא גם בנושאים מחשבתיים. אנו איננו "פוסלים" ראשונים, אלא מתייחסים בכבוד לכל דבריהם.
ברור שבעולם ההלכה יש דעות מרכזיות שנפסקו בספרים המרכזיים של פסיקת ההלכה, וכך נהגו קהילות רבות בישראל, ובמקרה זה גם אם ידועה לנו דעת ראשונים שונה, אין אנו פוסקים כמוה, למרות שלעיתים מתחשבים בה בצרוף ספקות אחרים או בשעת הדחק.
בנוגע למחלוקות מחשבתיות אין פסיקת הלכה, ולכן אין מניעה עקרונית לאמץ דעת ראשונים מסויימת, אלא שגם כאן לענ"ד יש לנסות כמה שיותר להכיל יותר דעות, זאת אומרת לנסות ליישב בין הדעות על פי הכלל של "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", בתחום המחשבתי הדבר יותר קל כיון שמדובר כאן על השקפת עולם בניגוד להלכה בה צריכה להיות הכרעה בין אסור למותר, טמא לטהור וכיוצא בזה.
לדוגמא זה שהרמב"ם לא מדגיש את נושא "סגולת ישראל" אין זאת אומרת שהוא חולק על מושג זה, ולכן ניתן לאמץ את שיטת ה"כוזרי" בנושא זה וכן בנושאים אחרים.
במקום שבו מתגלת מחלוקת ברורה, לענ"ד יש להעדיף את אותם דברים שהתקבלו בכלל ישראל, כיון שלכלל ישראל יש סיעתא דשמיא לזהות את הדעות שמרכזות בתוכן יותר אמיתות,עיין ב"אדר היקר" של הרב קוק בנוגע למושג של "קבלת הגוי כולו".למרות שמי שיאמץ את הדעה הפחות המרכזית לא נוכל לומר שח"ו "כפר בעיקר" כיוון שיש לו על מי לסמוך. ולכן דעת ה"כוזרי" והגר"א בנוגע לתהליך הגאולה ועוד הם נחשבות לדעות מרכזיות, שאמרו אותם גדולי ישראל חשובים ומרכזיים. בנוגע לדעת הרלב"ג בהשגחה יש מקום לעיין היטב בדבריו על מנת לזהות בבירור את שיטתו בענין, אבל ברור שקיימת התייחסות מפורשת לענין זה בספרים רבים אחרים של גדולי ישראל המדברים על ההשגחה כאחד מהיסודות המרכזיים של אמונתנו.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת