מחילוניה לדתיה

שלום

אני מחזק את ידייך בדרך האמיתית והאמיצה שבחרת ללכת בה.

אני מציע שלא לראות את החילוניות כמשהו כיפי, חיים שמחים, נעורים יפים וכו' לעומת הדתיות כמשהו סגור, קשה, מבוגר, מלא באיסורים.
זו פשוט אינה המציאות.

אחת מסיבות הגלות היא על שלא עבדנו את ד' בשמחה.
שמחה בגיל שלך, היא שמחת נעורים. צדיקות הגורמת לשמחת הנעורים להיהרס, היא צדיקות רעה ולא נכונה. הצדיקות צריכה לחזק את השמחה והנעורים ולמלא אותם באוירה של טוהר, לא באוירה של איסור.

לכן, אין בעיה ואף מומלץ לעשות 'צחוקים עם החברות'. 'צחוקים' נקיים, ללא הלבנת פנים הם הרבה יותר נעימים, וגורמים גם לצחוק וגם לאוירה טובה. אין שום בעיה לשבת ולספר בדיחות נקיות, לריב בצחוק ולהשתולל עם החברות שלך.

בעניין הלבוש- אני מציע שלא לקפוץ מיד לדעה המחמירה ביותר.
אם נח לך יותר כרגע ללכת עם חצאית עד אחרי הברך, ועם שרוול עד המרפק, את ודאי יכולה לסמוך על גדולי האחרונים שהתירו את זה. אם אח"כ תחושי רצון להתחזק, תמיד תוכלי להתקדם בלבוש.

הדבר החשוב ביותר-
את נמצאת כרגע במלחמת תרבות חשובה מול התרבות החילונית של הסובבים אותך.
על מנת להחזיק מעמד, ולהמשיך בדרך הנכונה שלך, עלייך להתחבר לחברים ולתרבות הדומים לך יחסית.
אני ממליץ לך לבדוק היכן נמצא סניף בני עקיבא הקרוב לביתך, וללכת לשם בערב שבת לפעולה של חבריה ב' (הם בגילך), ולהשתלב עם הנוער שם.

לא כדאי לנתק את כל הקשרים עם החברים מהעבר, אלא לשמור על קשר עם החברות (לא עם חברים) שמסכימות לקבל את ההחלטה שלך בלי לשפוט אותך, ומשדרות לך אוירה נעימה ומעריכה. אך ככלל, כדאי לשנות את החברה שלך לחברה שמבינה אותך יותר, חברה דתית.

אם את נופלת, אל תתיאשי. קומי ונסי שוב. אל תחשבי שהכל שחור לבן, לפעמים מועדים אך חשוב לקום וללמוד מהטעות ולהמשיך.

דרך צלחה