מורה בתחילת הדרך

בס"ד
שלום רב,

עבודת ההוראה אכן סוחטת כוחות רבים, עם זאת כאשר מצטבר נסיון ולומדים כיצד להגיב נכון אפשר לעבוד מתוך יותר רוגע ולהפיק יותר נחת מהעשיה החינוכית.

1. הקושי שלך להתרכז בתפילה ובתהילים מעיד על המתח שאת שרויה בו. תחשבי על פתרונות טכניים: אולי להתפלל מנחה אחר הצהרים בנחת ולא שחרית מתוך לחץ. גם את אמירת התהילים אפשר לדחות לשעות שיש לך יותר שלווה ופחות מתח.

2. שיחות בין מורים לא צריכות להיות רכילות אלא עבודה מקצועית. כמו ששני רופאים משוחחים על מצבו של החולה זו לא רכילות אלא דאגה להחלמתו כך שיחה של מורות לא צריכה להיות ´העברת חויות´ על מה שעשו בשעור אלא דיון מקצועי על בעיות (בעיות משמעת או בעיות לימודיות) שיש בכיתה וחיפוש משותף אחרי פתרון. לשם כך מותר גם להזכיר שמות של תלמידים מסויימים מפני שכל המטרה היא כיצד לשפר את החינוך וההוראה בכיתה.

3. את חייבת לשמוע כל מה שאמהות אומרות לך על מה שקורה בכיתה. מפני שזו האחריות שלך לדאוג לילדים. מוזר שאינך מטפלת בתלמיד כזה. זו אחריותך וחובתך לטפל בתלמידים שלך (אם את מתקשה לדעת מע עליך לעשות את יכול להתיעץ עם מורה ותיקה או עם היועצת).

4. לגבי ילד שמלשין את צריכה לנסות לשכנע אותו שלא ילשין אבל אם הוא מרגיש צורך גדול לספר לך, את צריכה להקשיב לו. צריך לטפל בהלשנה כבעיה כיתתית - להביא חומרים ולערוך שעורים על עניין ההלשנה כדי לחנך את התלמידים שלא להלשין. הפתרון אינו בכך שאת תסרבי לשמוע תלמיד - הוא עלול להפגע מכך מאוד.

5. כאשר אמא מדברת לא טוב על בנה את צריכה להקשיב לה בתשומת לב רבה - אם היא הגיע למצב כזה כנראה קשה לה מאוד עם הבן שלה או שיש לה בעיות אחרות. לאחר מכן תתיעצי עם היועצת של בית הספר או עם המנהלת ותתכננו כיצד צריך לפעול כדי להשפיע על האמא לשנות את היחס שלה - אבל זהו תהליך ארוך ולא תגובה מיידית שלך.

6. השיחה עם מורים בבית הספר צריכה להיות מכובדת וענינית. אפשר וצריך להיות מנומסים: לחייך ולשאול ´מה שלומך´, יש בהחלט חשיבות לאוירה טובה ונעימה בחדר מורים. אבל צריך לשמור היטב על הגבולות ולזכור שהמכנה המשותף היחיד שלנו הוא העבודה עם התלמידים ולא יותר.

7. ה-´כמעט צעקות´ שלך בכיתה הם סיכום של כל מה שאת מתארת בשאלה: את מורה חדשה וחסרת נסיון ולכן קשה לך מאוד. גם לא ברור לך מה בדיוק החובות שלך כלפי התלמידים, וחסרים לך כלים להתמודד נכון עם הקשיים שמתעוררים לך. כל זה מובן ומקובל במצב שלך - חודש ראשון כמורה בכיתה. אני בטוח שבמשך הזמן תצברי נסיון ובטחון ותדעי יותר טוב כיצד להגיב במקרים שונים כך גם תדעי להשיג משמעת של התלמידים בלי להרים קול.

אני מציע לך לפנות אל אחת המחנכות הותיקות והטובות בבית הספר שלכם ולהתיעץ איתה מפעם לפעם בדברים שאת מתקשה בהם, גם מורה צריך ללמוד וטוב מורה שיודע ללמוד ממורה שחושב שהוא יודע הכל ואצלו הכל בסדר.

בהצלחה!!!