שאלה
בזמן האחרון עולות אצלי הרבה מחשבות בנושא מוות, ואני לא כל כך מוצאת את הדרך להתמודד איתן.
חברות אומרות לי שאם אני מאמינה לא צריכה להיות לי בעיה כל כך גדולה ושכל מעשיו של הקב"ה הם לטובה אז גם המוות מן הסתם הוא דבר טוב רק שהוא לוט בערפל.
קשה לי קצת עם הטיעונים האלה כי עדיין אני חיה אבל הכל נראה לי כל כך סתמי, כל הרגשות שאנחנו מרגישים, אהבה ושנאה חיפושים אחרי דברים, בכלל, כל שגרת היומיום נראית לי מאוד מיותרת.
אני לא יודעת האם יש גלגול נשמות ואם כן האם בנשמה, שתתגלגל לגוף אחר, יהיה חלק שיעיד על כל השנים שעיצבתי אותה, או שסתם אני (האופי שלי כיום וכל מה שעשיתי וחשבתי) אעלם לתוך איזה ריק וישאר רק הבסיס שיעבור הלאה?
תשובה
ב"ה י"א מנחם-אב תשס"ב
לרוני שלום!
את צריכה לחפש משמעות לחייך, המשמעות קשורה לאמונה, כל אדם המאמין שיש לו איזה שהיא שליחות בעולם, מנסה לחפש מהי השליחות ולפעול למענה. ובזמן שהוא פועל הוא מרגיש הרגשת סיפוק ונחת רוח. זה הפתרון להרגשת הריקנות שאת מרגישה.
אנו מאמינים בחיי העולם הבא, יש גם דבר שנקרא גלגול נשמות, הוא שייך לחלק הנסתר של התורה,יתכן שמי שהגיע למדרגת העיסוק בו, יכול לדעת יותר בנושא זה.
אבל באופן כללי אדם צריך למצוא את ייעודו כאן ועכשיו, ולא לנווט את מעשיו על פי ידיעות כאלו או אחרות על חיי העולם הבא, תחום שאפילו הנביאים לא ידעו בו רבות, הידיעה היא רק כללית שקיים דבר כזה.
בגמרא ברכות דףלד עמוד ב:
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא - עין לא ראתה אלהים זולתך.
"ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום"
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת