שאלה
שלום ,
אני בחורה חילונית שיוצאת עם בחור דתי, אנחנו יוצאים כבר כמעט שנה וחצי.
המשפחה שלו מדהימה ומקבלת אותי בצורה הכי טובה שהם רק יכולים למרות הרקעים השונים בנינו אבל לוחצת על חתונה.
אני בת 22 והוא בן 24. אני יודעת שבמגזר הדתי זה מקובל להתחתן בגילאים כאלה אך שנינו באים ממקומות שונים וזה הרבה פעמים מתנגש אחד בשני. אצלם זה מקובל אבל אני חונכתי בבית שבו הדבר הזה לא מקובל ושזה אפילו סוג של "חוסר אחריות", קודם צריך ללמוד למצוא עבודה טוב ורק אחר כך להתחיל תהליך של חתונה וכו'...
אני אוהבת אותו ואת המשפחה שלו, יודעת ומרגישה שאני לא רוצה לאבד אותו ושזה הדבר האמיתי (היו לי מערכו יחסים בחיים) אבל הדבר יוצר הרבה בעיות. אני לפעמים מרגישה חנוקה מרוב שאני חצוייה בין שתי העולמות. מצד אחד כשאני בבית אני מתנהגת כמו חילונית וכשאני באה אליו אני מתנהגת כמו דתייה מתלבשת צנוע, מברכת על אוכל, שומרת שבת וכו'.. (מתוך כבוד שבבית שלהם מתנהגים ככה ואלה הכללים).
יוצא לי לחשוב על זה הרבה ואני לא מוצאת את התשובה מה אני אמורה לעשות אם זה ללכת אחרי הלב שלי ולבחור בבחור ובאורח חיים דתי שזה נוגד את כל מה שגדלתי עליו או להישאר כמו שאני ולאבד אותו. אני לא רוצה שהדבר יצור מריבות בנינו לבין ההורים שלנו אבל אנחנו חייבים לבחור עכשיו איזה אורח חיים הולך להיות לנו כי ככה הולך להראות העתיד שלנו .
אשמח אם תעזרו לי ,
תודה רבה
נוי
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
את משתמשת בביטוי "אורח חיים" כדי לתאר את ההבדלים ביניכם,
אבל זה לא רק זה, אורח חיים הוא תוצאה שלו תפיסת עולם אמונית, שאורח החיים הוא רק ביטוי שלה,
אם את רוצה לתת לעצמך תשובה רצינית, צריך ללמוד את האמונה שעומדת לפני המעשים האלה ורק אז להחליט.
בברכה,
דני ארגמן