שאלה
שלום כבוד הרב,
כתוב בקש""ע בהלכות שבת, סימן שיח סעיף א' - דין הנאה ממעשה שבת, הלכה יא: ""המבשל בשבת במזיד שהתבשיל אסור לו עולמית, הקדרה שבישל בה מותרת לו למוצאי-שבת, ואינה צריכה שום הכשר. ומכל מקום אם אפשר נכון להחמיר להגעיל את הקדרה. ואף כלי חרס יש להתירם בהגעלה ג' פעמים. אבל לאחרים הקדרה מותרת אף בלי הכשר לכל הדעות.""
ובסעיף יב כתוב ""ולפיכך מי שהוריו מחללי שבת ומבשלים גם בשבת, אבל שומרים על כשרות המוצרים, מותר לו לאכול אצלם בימי החול, אף שמבשלים באותם כלים שבישלו בהם בשבת. ואם עברו ובישלו אחר השבת באותה קדרה שבישלו בתוכה בשבת, אף אם בישלו בקדרה במזיד, אין צריך לשער ששים כנגד הבלוע בכלי.""
להלן שאלתי.
1. מה זה אומר ""שהתבשיל אסור לו עולמית""? האם מדובר על בישול שאסור גם בחול כגו בשר עם חלב? אם כן, מדוע זה לא מחייב הגעלה? ואם לא, מדוע כדאי להגעיל הרי המזון בקדרה היה כשר.
2. האם בסעיף השני מדובר על מקרים שההורים מבשלים בכלי בשבת ואז הוא מבחינתם חייב הגעלה, אבל לא מבחינת האורחים האחרים? או שמדובר על מקרה בו ההורים מבשלים בצורה לא כשרה כגון שמערבבים בשר וחלב, ולמרות זאת בבישול אחר כשר אחר השבת באותו הכלי, הוא כשר עבור האורחים?
תודה,
תשובה
1. הכוונה היא שהאוכל שהוא בישל בשבת אסור לו באכילה, לא רק באותה שבת, אלא גם לאחריה.
מדובר על אוכל שהוא כשר מצד עצמו, והסיבה לכך שכדאי להגעיל היא, שיש מי שסובר שהאוכל שבושל בשבת הופך להיות דבר אסור כמו מאכל לא כשר, וממילא לפי אותה דעה זה מטריף את הכלי. אמנם להלכה זה לא אוסר, ולכן כתב ש'נכון להחמיר'.
2. מדובר שהאוכל עצמו כשר, ולכן כפי הסעיף הקודם אין איסור בשימוש בכלי (וכיון שהכלי לא שלו, אין כאן את ההחמרה של הגעלת הכלי.