מה בעיה לראות סרט?

ב"ה

ברכה ושלום.

אני חושב שזה מאוד טבעי ובריא לראות סרט !
זה יכול להעשיר את העולם של הצופה ,
זה יכול לגרום לצופה להיות שותף לחוויה,
זה יכול ללמד את האדם חוכמת חיים,
זה יכול ללמד את האדם שפה זרה,

שאלת השאלות שהתשובה עליה היא חשובה:
האם הסרט הזה הוא מצווה הבאה בעבירה?

אם מדובר בסרט יציב ונכון וישר ונקי ואהוב ונחמד ונעים ואדיר ומתוקן אז זה טוב ויפה.

אבל אם חלילה יש מראה אחד !! לא צנוע או אמירה אחת !!של גסות הרוח או עשירית האחוז של מסר שלילי!!
אז זה לא שווה את זה .ואסור לראות סרט זה.
וק"ו על סרט שנמצא "על הגבול" בין נקי למלוכלך .

ולעיתים היצר הרע יועץ לאדם לאמור לו "וכי מה בסך הכל קרה ?מה כבר ראית ומה כבר שמעת?זה בסך הכל סרט!!
עזוב אותך עם השטיות של הדוסים שהמציאו כל מיני המצאות שלא כתובות בתורה ,ביג דיל אז הוא נתן לה נשיקה נו אז מה ?הרי אתה אדם חזק ואת בחורה עם אישיות מה כבר זה משפיע עליך ? מה אתם כד כדי כך לא מעוצבים באישיות שלכם וכל דבר קטן הופך לבעיה.........."
וכך ממשיך היצר הרע ומפטם את ליבו של האדם בהבלים ושטיות מהסוג הזה.


דעי לך כי השם נתן לאדם נשמה .ונשמה זו משכנה הוא במוח. ומוח זה בנוי בצורה נפלאה .
יש במוח יותר ממאה מליון תאים ובמספרים זה 100.000000 והתאים האלה ניזונים מהמשרתים שנותנים להם אינפורמציה והם האזניים הפה העניים והאף. המשרתים האלה מכניסים למוח :קולות,ריחות,מראות,תמונות.
וכל מה שנכנס למוח לא יוצא אף פעם כי מוח האדם זה כמו כספת אדירה.

אותו מוח הוא מהות חייו של האדם .ביכולת המוח לראות את הנשמע ולשמוע את הנראה [(לזה אנו קוראים דמיון)]
האדם יכול לטמא ולקלקל את המוח והאדם יכול לטהר ולתקן את המוח זו הבחירה החופשית של האדם.


אחד מהאפקטים של הסרטים זה לגרום לאדם לפתח דמיונות
והשאלה איזה דמיונות?
כי מה שלא חשיב לא עולה בדמיון כלל ומה שעולה בדמיון הוא לא חשיב !
ויש סרטים שהיוצרים שלהם כוונו אותם לאותו חלק של האדם המסוגל לא לחשוב אלה לדמיין.וזה כל המתח שבסרט.
ושוב השאלה מה מדמיינים ?

התורה דורשת מהאדם לשמור על נשמה טהורה ,לשמור על מוח נקי.
כי המוח הוא זה שהאדם מופעל ממנו ופועל דרכו .וזה קורה גם באופן סמוי וגם באופן גלוי.

למוח של האדם יש 5 חלקים :5 כוחות :
[נפש] המוח-כוח המעשה.
[רוח] המוח -כוח המידות.
[נשמה] של המוח-כוח החשיבה והחישובים.
[חיה] של המוח-אור המקיף את הגולגולת (הילה )
[יחידה] של המוח-כוח עליון שקשור ושקושר את הנשמה עם כלל הנשמות.

ומכלול החלקים האלה יוצרים את האדם החי .
והתורה דורשת מאיתנו בסך הכל לחיות את חיינו בטהרה.
זה הוא הבסיס למה שכתב הרמב"ם הלכות תשובה פרק ד

" [המסתכל בעריות] מעלה על דעתו שאין בכך כלום שהוא אומר וכי בעלתי או קרבתי אצלה, והוא אינו יודע שראיית העינים עון גדול שהיא גורמת לגופן של עריות שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"

כלומר האדם לא יודע מה נכנס לתוך התת מודע שלו!!!
מראה קטן של אשה לא צנועה, קולה המזמר, צבע בגדיה,שערה הארוך, וכ"ו וכ"ו. נכנס לתת מודע שלך !!!! ומתי זה יצוף ? לפתע פתאום!!!!!!

אתה לא תכננתה לחשוב אבל במקרה....אתה נזכר ב:
בקול, בריח,במראה. ב.....
וכיוון שהאדם חושב אסוציאטיבית הרי שמחשבותך
יכולות לשאת אותך למשך שעות !!!למחוזות ילדות,
לחברים, לארועים שקרו ..
והכל מתוך התת מודע שלך.

את כל זה התורה יודעת ולכן היא אוסרת על האדם
להכניס את עצמו למצב בו התת מודע שלו יתמלא ב..
הרהורי עבירה שיצופו לפתע פתאום............
מתוך הכספת הוא המוח מקום משכנה של הנשמה.

ראיתי שיר של אהוד מנור שבו הוא מטיב לבטא את הרעיון הזה שהכל טמון בתוכנו, כל הזכרונות והמראות ואפילו הטעמים והריחות הכל הכל [נשמר] עמוק בתוך תוכינו ולפתע זה צץ ועולה .אני מעתיק לך את השיר.

"אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שכחנו
ספרי פלאים ומנגינות.

כל זכרונות ימים ימימה
החלומות הראשונים
וכל מילה של אבא אמא
שנאמרה לפני שנים.

אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שכחנו
ספרי פלאים ומנגינות

עולם מופלא של ילדותנו
רדום בפנים בצל צלילים
איתנו הוא עד יום מותנו
חבוי בתוך תילי מילים.

ולפעמים שריד של ריח
או צליל מוכר או קצה מילה
משיב אליך גן פורח
מחזיר אל קו ההתחלה

ושוב את חולם כילד
ושוב אתה תמים כאז
אתה נמצא בתוך התכלת
הכל נשמר דבר לא גז."

ולכן לכל מבט יש משמעות ואם מדובר במבט של זימה הרי שזה אסור ואפילו לא לשבריר שניה.


בברכה,

עוזיאל אליהו,

.