מה אני עושה בט' באב- דחוף

בס"ד

העיקר של תשעה באב הוא להתעסק בדברים של החורבן עד שלא יהיה לך חשק לאכול.

{******}

יש הקוראים על השואה שהיא היא אחד החלקים הנוראים ביותר של הגלות ואיבוד עצמאותינו. שהיא אחד הדוגמאות היותר קרובות למה שכתוב בתורה ["אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה"] שכמה עשרות גרמנים הפעילו את מחנות ההשמדה שבהם נהרגו מאות אלפי יהודים. ["אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַה' הִסְגִּירָם"]

{******}

יש הבוכים על השטויות שעושים בימינו העם החכם והנבון שמשחררים רוצחים בידיעה שמחר אחד מכל שמונה משוחררים חוזר להיות "רוצח". שיחררו מאות מחבלים שמחר יהיו מהם עשרות רוצחים ומי יודע כמה וכמה יהודים ישלמו בחייהם על השטות הזו.

["כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה:
לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם"]

איך אפשר לא לבכות כשרואים מעשים כל כך נוראים וטיפשים שאנחנו עושים במו ידינו לעצמינו.

אבל לא הייתי מציע לך להתעסק בזה כיון שזה קצת קרוב לפוליטיקה של ימינו ואנחנו צריכים ביום הזה להתעסק בעיקרם של הדברים ולכן הפנו אותנו חז"ל ללמוד את הפרקים בספר ירמיהו המדברים על חורבן הבית וכל הסיבות שקדמו לו. [שם נמצא סוד הגלות וסוד הגאולה].

{******}

כשישעיהו הנביא אומר ""שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם" אני נזכר באחד השרים בממשלה של ימינו שתמיד מצייר את עצמו כאוהב צדק ורודף יושר. איש הדמוקרטיה. ממפלגה שחרטה על דגלה את עקרונות השלטון ההגון ממש ממש "מגן הצדק הישראלי". הוא בעצמו צולם כשהוא מזייף בהצבעות בכנסת ומצביע במקום מישהו אחר. וכמובן הוא ואחרים הסבירו שכל זה רק בטעות - כמובן. אפילו המצלמה צילמה את מחשבותיו שהיו,,, טעות.

ואני לא כותב את זה כעת כניגוח פולטי כי זה לא הענין של תשעה באב. אני כותב אס זה ככאב נורא כיון שזה ממשלה שלנו ושר בממשלת ישראל!!!

{******}

קיראי את הפרקים בישעיהו המדברים על הלבוש של בנות ישראל ועל התוצאה שבאה מזה - פרק ג

"וַיֹּאמֶר ה' יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה: (יז) וְשִׂפַּח אֲדֹנָי קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן וַידֹוָד פָּתְהֵן יְעָרֶה: (יח) בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים: (יט) הַנְּטִיפוֹת וְהַשֵּׁירוֹת וְהָרְעָלוֹת: (כ) הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים: (כא) הַטַּבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאָף: (כב) הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת וְהַמִּטְפָּחוֹת וְהָחֲרִיטִים: (כג) וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפוֹת וְהָרְדִידִים: (כד) וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם - מַק יִהְיֶה. וְתַחַת חֲגוֹרָה - נִקְפָּה. וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה - קָרְחָה. וְתַחַת פְּתִיגִיל - מַחֲגֹרֶת שָׂק. כִּי תַחַת יֹפִי: (כה) מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וּגְבוּרָתֵךְ בַּמִּלְחָמָה: (כו) וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב:

האם אנחנו לא רואים את המציאות הזו מנסה לחזור עלינו?

{******}

הגמרא אומרת במסכת יומא דף ט/ב

מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן מִפְּנֵי מַה חָרַב?
מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים - "עֲבוֹדָה זָרָה", "גִּלּוּי עֲרָיוֹת", וּ"שְׁפִיכוּת דָּמִים".
["עֲבוֹדָה זָרָה"] - דִּכְתִיב, (ישעיה כח) "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס". מַאי - "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ"? אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, קָצַר מַצָּע זֶה מֵהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים כְּאֶחָד. (גם אלוקים וגם אלילים) "וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס" - אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, (אמר רבי יונתן,) כִּי מְטָא רַבִּי יוֹנָתָן לְהַאי פְּסוּקָא - בָּכֵי, (היה בוכה) אָמַר, מַאן דִּכְתִיב בֵּיהּ, (תהלים לג) "כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם", תֵּעָשֶׂה לוֹ מַסֵּכָה צָרָה?!.
["גִּלּוּי עֲרָיוֹת"], דִּכְתִיב, (ישעיה ג) "וַיֹּאמֶר ה' יַעַן כִּי גָבְהוּ בְנוֹת צִיּוֹן, וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן" וְגוֹ', "יַעַן כִּי גָבְהוּ בְנוֹת צִיּוֹן" - שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת אֲרֻכָּה בְצַד קְצָרָה; "וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן" - שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת בְּקוֹמָה זְקוּפָה; "וּמְסַקְּרוֹת עֵינָיִם" - דַּהֲווּ מַלְיָין כּוּחְלָא עֵינַיְהוּ; "הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּלַכְנָה" - שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת עָקֵב בְּצַד גּוּדָל; "וּבְרַגְלֵיהֶן תְּעַכַּסְנָה" - אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְבִיאוֹת מוֹר וַאֲפַרְסְמוֹן, וּמַנִּיחוֹת בְּמִנְעֲלֵיהֶן, וּמְהַלְּכוֹת בְּשׁוּקֵי יְרוּשָׁלַםִ, וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעוֹת אֵצֶל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, בּוֹעֲטוֹת בַּקַּרְקַע וּמַתִּיזוֹת עֲלֵיהֶם, וּמַכְנִיסוֹת בָּהֶם יֵצֶר הָרַע כְּאֶרֶס .
["שְׁפִיכוּת דָּמִים"] דִּכְתִיב, (מ"ב כא) "וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד, עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלַםִ פֶּה לָפֶה, לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'". רְשָׁעִים הֵם, אֶלָּא שֶׁתָּלוּ בִטְחוֹנָם בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא;
אֲתָאָן לְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, דִּכְתִיב, (מיכה ג) "רָאשֶׁיהָ בְשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ, וְכֹהֲנֶיהָ בִמְחִיר יוֹרוּ, וּנְבִיאֶיהָ בְכֶסֶף יִקְסֹמוּ, וְעַל ה' יִשָּׁעֵנוּ" וְגוֹ'.

[לְפִיכָךְ] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם שָׁלֹשׁ פּוּרְעָנִיּוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר, (שם) "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלַיִם עִיִּין תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר",

[אֲבָל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי] שאנו בקיאים בו, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים מִפְּנֵי מַה חָרַב?
[מִפְּנֵי שִׂנְאַת חִנָּם] שֶׁהָיְתָה בֵינֵיהֶם. לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה שִׂנְאַת חִנָּם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת - "עֲבוֹדָה זָרָה", וְ"גִלּוּי עֲרָיוֹת", וּ"שְׁפִיכוּת דָּמִים".

[וּבְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן לָא הַוְיָה שִׂנְאַת חִנָּם?!] וְהָכְתִיב, (יחזקאל כא) "מְגוּרֵי אֶל חֶרֶב הָיוּ אֶת עַמִּי, לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ", וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אֵלּוּ בְנֵי אָדָם שֶׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִין זֶה עִם זֶה, וְדוֹקְרִים זֶה אֶת זֶה בַחֲרָבוֹת שֶׁבִּלְשׁוֹנָם!?
הַהוּא, בִּנְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל הוּא דַהֲוַאי, דִּכְתִיב, (שם) "זְעַק וְהֵילֵל בֶּן אָדָם, כִּי הִיא הָיְתָה בְעַמִּי" וְגוֹ'. וְתַנְיָא, "זְעַק וְהֵילֵל", יָכוֹל לַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר, (שם) "הִיא בְכָל נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל".

רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר קָאַמְרֵי תַּרְוַיְיהוּ, רִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְגַּלָּה עֲוֹנָם, נִתְגַּלָּה קִצָּם. אַחֲרוֹנִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם, לֹא נִתְגַּלָּה קִצָּם".

{******}

בקיצור

** אפשר ללמוד את הפרקים בירמיהו ובישעיהו ובשאר נביאים המספרים על סוד הגלות ומניעיה.

** אפשר ללמוד את פרקי איוב המספרים סיפור של אדם שכמעט איבד את חייו וסיפורו הוא לא סיפור של בן אדם אחד בלבד.

** אפשר ללמוד מדרש רבה על מגילת איכה. המתאר את מה שעבר עלינו.

** אפשר ללמוד גמרות במסכת גיטין דף נה המתארות את החורבן. ואביא רק קיצור הדברים בסוף תשובה זו. אבל אפשר לראות את כולם וללמוד אותם במקור.

** אפשר לקרוא על האינקווזציה ועל הפרעות ועל כל האסונות שקרו לנו בפועל ואינם רק סיפורי דברים של היסטוריה. אפשר לקרוא על האכזריות של הגויים. אפשר לקרוא על הצביעות של הכנסיה. אפשר לקרוא על הטיפשות שלנו. ואפשר פשוט לבכות. כשאת קוראת את הדברים הללו אין לך חשק כלל לאכול.

** אפשר לקרוא על השואה - על הסיבות שלה ועל התוצאות שלה.

** אפשר לקרוא את הערבים הרשעים ומעשי האכזריות שלהם בפרעות תרפט בחברון צפת ותל אביב.

בקיצור אפשר למלא לך דף שלם של צרות שעברו על עם ישראל בגלות הנוראה הזו שתוכלי לקרוא במשך שנה. אבל די בכך שיום אחד תקדישי לכך ובשאר השנה נתקן את דרכינו מתוך שמחה.
[
לא נהיה יותר טיפשים.
לא ניתן את חיינו בידי רוצחים
לא נסמוך על רשעים ארורים
נהיה עם חכם ונבון.
עם חזק
עם שיודע את דרכו והולך בה.
אמן.
]

{******}

ראי עוד

http://www.yeshiva.org.il/Shiurim/Books/lama_bm/index_bm.HTM

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=29538

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=29100

{******}

גם באתר הזה וגם באתר "ישיבה" http://www.yeshiva.org.il
יש הרבה מאמרים על בין המצרים תשעה באב ועל בית המקדש.

{******}

ציטוט מספר הלכה

דברי תורה משמחין את הלב, שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב"\ תהלים יטט \, ולכן אסור בתשעה באב ללמוד תורה כי אם בדברים שמעציבים את לבו, כגון בספר ירמיה בדברים הרעים שבו, ופסוקי נחמה שבו ידלג. וכן פורעניות על אומות העולם שכתובים שם ידלג.
*** מותר ללמוד בספר איוב,
*** במדרש איכה,
*** בפרק אלו מגלחין במסכת מועד קטן שמדברת על דיני אבל ומנודה,
*** בפרק הניזקין במסכת גיטין בסיפורי החורבן.
*** בירושלמי סוף מסכת תענית שמדברת על החורבן.
*** אף באלו שמותר ללמוד, אסור לעיין בהם איזה קושיא ותירוץ או דרוש, כי משמחים את הלב.
*** כל מה שמותר האדם ללמוד בעצמו - מותר ללמוד גם עם הילדים.\ שו"ע תקנד סע' א, ב. כה"ח שם ס"ק ח-טו \.
*** אפילו מי שרגיל לומר בכל יום "פרקי תהלים" "סדר מעמדות" או "חק לישראל" לא יאמרם עד אחרי השקיעה במוצאי תשעה באב, וישלים ביום שאחריו.
*** אסור ללמוד תורה גם בהרהור בתשעה באב.\ שו"ע תקנד סע' ג \.

{******}

מצורף כאן לנוחיות חלק קטן מהגמרא בגיטין - אפשר לראות את תרגום הגמרא בספר התודעה או ברש"י במקום.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב, (משלי כח) "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶה לִבּוֹ" וְגוֹ'?
[אַקַמְצָא וּבַר קַמְצָא - חָרוּב יְרוּשָלַיִם.
אַתַּרְנְגוֹלָא וְאַתַּרְנְגוֹלְתָּא - חָרוּב טוּר מַלְכָּא.
אַשַׁקָּא דְּרִיסְפַּק - חָרוּב בֵּיתָר. ]

אַקַמְצָא וּבַר קַמְצָא חָרוּב יְרוּשָלַיִם. הַהוּא גַּבְרָא - דְּרַחֲמֵיהּ קַמְצָא, וּבַעַל דְּבָבֵיהּ - בַּר קַמְצָא. עָבַד סְעוּדָתָא, אָמַר לֵיהּ לְשַמְעֵיהּ, זִיל אַיְיתֵי לִי קַמְצָא. אָזַל אַיְיתֵי לֵיהּ בַּר קַמְצָא. אָתָא, אַשְׁכְּחֵיהּ דַּהֲוָה יָתִיב, אָמַר לֵיהּ, מִכְדֵי הַהוּא גַּבְרָא - בַּעַל דְּבָבָא דְהַהוּא גַּבְרָא הוּא, מַאי בָעִית הָכָא? קוּם פּוּק. אָמַר לֵיהּ, הוֹאִיל וְאָתָאִי, שַׁבְקָן, וְיָהִיבְנָא לָךְ דְּמֵי מַה דְּאָכִילְנָא וְשָׁתִינָא:
אָמַר לֵיהּ, לָא!
אָמַר לֵיהּ, יָהִיבְנָא לָךְ דְּמֵי פַּלְגָא דִּסְעוּדָתָיךְ. אָמַר לֵיהּ, לָא!
אָמַר לֵיהּ, יָהִיבְנָא לָךְ דְּמֵי כֻּלָּהּ סְעוּדָתָיִךְ. אָמַר לֵיהּ, לָא!
נָקְטֵיהּ בְּיָדֵיהּ, וְאוּקְמֵיהּ וְאַפְּקֵיהּ.
אָמַר, הוֹאִיל וַהֲווּ יָתְבֵי רַבָּנָן וְלֹא מִיחוּ בֵיהּ, שְׁמַע מִינָהּ, קָא נִיחָא לְהוּ. אִיזֵיל, אֵיכוּל קוּרְצָא בֵי מַלְכָּא:

אָזַל אָמַר לֵיהּ לְקֵיסָר, מָרְדוּ בְךָ יְהוּדָאֵי. אָמַר לֵיהּ, מִי יֵימַר? אָמַר לֵיהּ, שְׁדַר לְהוּ קוּרְבָּנָא, חָזֵית אִי מְקָרְבִין לֵיהּ. אָזַל, שָׁדַר בְּיָדֵיהּ עֶגְלָא תִּילָתָּא. בַּהֲדֵי דְּקָאָתֵי, שָׁדִי בֵיהּ מוּמָא בְנִיב שְׂפָתַיִם, וְאָמְרֵי לָהּ בְּדוּקִין שֶׁבָּעַיִן - דּוּכְתָּא דִּלְדִידָן הֲוָה מוּמָא, וּלְדִידְהוּ לָאו מוּמָא הוּא. סָבוּר רַבָּנָן לִקְרוּבֵיהּ מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת. אָמַר לְהוּ רַבִּי זְכַרְיָה בֶן אַבְקִילַס, יֹאמְרוּ בַעֲלֵי מוּמִין קְרֵבִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ? סָבוּר לְמִיקְטְלֵיהּ, דְּלֹא לֵיזִיל וְלֵימָא. אָמַר לְהוּ רַבִּי זְכַרְיָה, יֹאמְרוּ מַטִּיל מוּם בַּקֳדָשִׁים יֵהָרֵג? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי זְכַרְיָה בֶן אַבְקִילַס הֶחֱרִיבָה אֶת בֵּיתֵנוּ, וְשָׂרְפָה אֶת הֵיכָלֵנוּ, וְהֶגְלִיתָנוּ מֵאַרְצֵנוּ. שָׁדַר עַלוּיָיהוּ - נֵירוֹן קֵיסָר. כִּי קָאָתֵי, שָׁדָא גִּירָא לְמִזְרָח, אָתָא נָפַל בִּירוּשָׁלַיִם. לְמַעֲרָב, אָתָא נָפַל בִּירוּשָׁלַיִם. לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, אָתָא נָפַל בִּירוּשָׁלַיִם. אָמַר לֵיהּ לִינוּקָא, פְּסֹק לִי פְּסוּקָיךְ. אָמַר לֵיה, (יחזקאל כּה) "וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶאֱדוֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ'. אָמַר, קוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא בָעֵי לַחָרוּבֵי בֵיתֵיהּ, וּבָעֵי לִכְפּוּרֵי יָדֵיהּ בְּהַהוּא גַּבְרָא. עָרַק, וְאָזִיל, וְאִיגַיֵּיר, וְנָפַק מִינֵיהּ רַבִּי מֵאִיר:

שָׁדְרֵיהּ עִילוּיָיהוּ לְאַסְפַּסְיָינוּס קֵיסָר, אָתָא, צָר עָלַהּ תְּלַת שְׁנֵי. הֲווּ בָהּ הַנְהוֹ תְּלָתָא עַתִּירֵי - נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן, וּבֶן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ, וּבֶן צִיצִית הַכֶּסֶת. נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן - שֶׁנָּקְדָה לוֹ חַמָּה [בַּעֲבוּרוֹ]. בֶּן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ - שֶׁכָּל הַנִּכְנָס לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא רָעֵב כְּכֶלֶב, יוֹצֵא כְּשֶׁהוּא שָׂבֵעַ. בֶּן צִיצִית הַכֶּסֶת - שֶׁהָיְתָה צִיצָתוֹ נִגְרֶרֶת עַל גַּבֵּי כְּסָתוֹת. אִכָּא דְּאָמְרֵי, שֶׁהָיְתָה כִּסְתּוֹ מוּטֶלֶת בֵּין גְּדוֹלֵי רוֹמִי. חַד אָמַר לְהוּ, אֲנָא זַיְינָא לְהוּ בְחִיטֵּי וְשַׂעַרֵי. וְחַד אָמַר לְהוּ, בִּדְחַמְרָא [וּמִלְחָא] וּמִשְׁחָא. וְחָד אָמַר לְהוּ, בִּדְצִיבֵי. וְשַׁבְּחוּ רַבָּנָן לִדְצִיבֵי. דְּרַב חִסְדָּא, כָּל אַקְלִידֵי הֲוָה מָסַר לְשַׁמְעֵיהּ, בַּר מִדְּצִיבֵי, דַּאָמַר רַב חִסְדָּא, אַכַּלְבָּא דְּחִיטֵי בָעֵי שִׁתִּין אַכַּלְבֵי דְּצִיבֵי. הֲוָה לְהוּ לְמֵיזָן עֶשְׂרִים וְחַד שַׁתָּא. הֲווּ בְהוּ הַנְהוּ בִירְיוֹנִי, אָמְרוּ לְהוּ רַבָּנָן, נֵיפּוּק וְנַעֲבִיד שְׁלָמָא בַהֲדַיְיהוּ. לֹא שָׁבְקִינְהוּ. אָמְרֵי לְהוּ, נֵיפּוּק וְנַעֲבִיד קְרָבָא בַהֲדַיְיהוּ, אָמְרֵי לְהוּ רַבָּנָן, לָא מִסְתַּיְיעָא מִלְתָא. קָמוּ קָלִנְּהוּ לְהַנְהוּ אַמְבְּרֵי דְּחִטֵּי וְשַׂעֲרֵי, וַהֲוָה כַּפְנָא:

מַרְתָּא בַּת בַּיְתּוּס - עַתִּירָתָא דִּירוּשְׁלֶם הַוְיָא, שָׁדַרְתֵּיהּ לִשְׁלוּחָהּ, אָמְרָה לֵיהּ, זִיל אַיְתִּי לִי סְמִידָא. אַדְאָזַל, אִיזְדַּבַּן. אָתָא, אָמַר לָהּ, סְמִידָא לֵיכָּא, חִיוַרְתָּא אִכָּא. אָמְרָה לֵיהּ, זִיל אַיְתִּי לִי. אַדְאָזַל, אִיזְדַּבַּן. אָתָא וְאָמַר לָהּ, חִיוַרְתָּא לֵיכָּא, גּוּשְׁקָרָא אִכָּא. אָמְרָה לֵיהּ, זִיל אַיְתִּי לִי. אַדְאָזַל, אִיזְדַּבַּן. אֲתַא וְאָמַר לָהּ, גּוּשְׁקָרָא לֵיכָּא, קִמְחָא דְּשַׂעַרֵי אִכָּא. אָמְרָה לֵיהּ, זִיל אַיְתִּי לִי. אַדְאָזַל, אִיזְדַבֵּן. הֲוָת שְׁלִיפָא מְסָאנָא, אָמְרָה, אִפּוּק וְאִחְזֵי אִי מַשְׁכַּחְנָא מִידֵי לְמֵיכָל. אֵתִּיב לָהּ פַּרְתָּא בְכַרְעָא וּמֵתָה. קָרֵי עֲלָה רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, (דברים כח) "הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנֻגָּה" וְגוֹ'. אִכָּא דְּאָמְרֵי, גְּרוֹגֶרֶת דְּרַבִּי צָדוֹק אָכְלָה וְאִתְּנִיסָא וּמֵתָה. דְּרַבִּי צָדוֹק יָתִיב אַרְבָּעִין שְׁנִין בְּתַעֲנִיתָא דְּלֹא לִיחֲרוֹב יְרוּשְׁלֶם. כִּי הֲוָה אָכִיל מִידַּי, הֲוָה מִתְחָזֵי מֵאִבְּרָאִי, וְכִי הֲוָה בָארֵי, מַיְתִּי לֵיהּ גְּרוֹגָרוֹת, מַיִיץ מַיָיהֵי וְשָׁדֵי לְהוּ. כִּי הֲוָה קָא נִיחָא נַפְשָׁהּ, אַפִּיקְתָּהּ לְכָל דְּהָבָא וְכַסְפָּא, שָׁדִיתֵיהּ בְּשׁוּקָא, אָמְרָה, הַאי לְמַאי מִיבָּעֵי לִי? הַיְינוּ דִּכְתִיב, (יחזקאל ז) "כַּסְפָּם בַּחוּצוֹת יַשְׁלִיכוּ":

אַבָּא סִיקְרָא - רֵישׁ בִּרְיוֹנֵי דִּירוּשְׁלֶם, בַּר אַחְתֵּיהּ דְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הֲוָה, שָׁלַח לֵיהּ, תָּא בְצִינְעָא לְגַּבָּאִי. אָתָא, אָמַר לֵיהּ, עַד אֵימַת עַבְדִיתוּ הָכֵי? וְקַטְלִיתוּ לֵיהּ לְעָלְמָא בְכַפְנָא? אָמַר לֵיהּ, מַאי אִיעָבִיד? דְּאִי אֲמִינָא לְהוּ מִידֵי, קָטְלוּ לִי. אָמַר לֵיהּ, חָזִי לִי תַּקַּנְתָּא לְדִידִי, דְּאֵיפּוֹק, אֶפְשָׁר דַּהֲוֵי הַצָּלָה פּוּרְתָּא. אָמַר לֵיהּ, נָקִיט נַפְשָׁךְ בִּקְצִירֵי, וְלֵיתוּ כּוּלֵי עָלְמָא וְלִישַׁיְילוּ בָךְ. וְאַיְתִּי מִידֵי סָרְיָא וְאִגְנֵי גַּבָּךְ. וְלֵימְרוּ דְּנַח נַפְשֵׁיהּ. וְלִיעַיְילוּ בָךְ תַּלְמִידָךְ, וְלָא לֵיעוֹל בָּךְ אִינַשׁ אַחֲרִינָא. דְּלָא לִרְגְשׁוּן בָּךְ דְּקָלִיל אַתְּ. דְּאִינְהוּ יָדְעֵי דְּחַיָּיא קָלִיל מִמֵּיתָא. עָבִיד הָכֵי, נִכְנַס בּוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִצַּד אֶחָד, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִצַּד אֶחָד. כִּי מָטוּ לְפִיתְחָא, בָּעוּ לְמִדְקְרֵיהּ, אָמַר לְהוּ, יֹאמְרוּ רַבָּן דָּקְרוּ. בָּעוּ לְמִידְחְפֵיהּ, אָמַר לְהוּ, יֹאמְרוּ רַבָּן דָּחֲפוּ. פָּתְחוּ לֵיהּ בָּבָא, נָפַק. כִּי מָטָא לְהָתָם, אָמַר, שְׁלָמָא עֲלָךְ מַלְכָּא, שְׁלָמָא עֲלָךְ מַלְכָּא. אָמַר לֵיהּ, מִיחַיָיבְתְּ תָּרֵי קְטָלָא חֲדָא, דְּלָאו מַלְכָּא אֲנָא, וְקָא קָרִית לִי, מַלְכָּא. וְתוּ, אִי מַלְכָּא אֲנָא, עַד הָאִידְנָא אַמַאי לָא אָתִית לְגַּבָּאִי? אָמַר לֵיהּ, דְּקָאָמַרְתְּ, לָאו מַלְכָּא אָנָא, [דף נו ע"ב] אִיבְרָא, מַלְכָּא אַתְּ, דְּאִי לָאו מַלְכָּא אַתְּ, לָא מִימְסְרָא יְרוּשְׁלֶם בְּיָדָךְ. דִּכְתִיב, (ישעיה י) "וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל", וְאֵין "אַדִּיר" אֶלָּא מֶלֶךְ. דִּכְתִיב, (ירמיה ל) "וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ" וְגוֹ'. וְאֵין "לְבָנוֹן" אֶלָּא בֵית הַמִּקְדָּשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר, (דברים גּ) "הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן". וּדְקָאָמַרְתְּ, אִי מַלְכָּא אֲנָא, אַמַאי לָא קָא אָתִית לְגַּבָּאִי עַד הָאִידְנָא? בִּרְיוֹנֵי דְּאִית בָּן לָא שַׁבְקִינָן. אָמַר לֵיהּ, אִלּוּ חָבִית שֶׁל דְּבַשׁ, וּדְרָקוֹן כָּרוּךְ עָלֶיהָ, לָא הָיוּ שׁוֹבְרִין אֶת הֶחָבִית בִּשְׁבִיל דְּרָקוֹן? אִישְׁתִּיק. קָרִי עָלֵיהּ רַב יוֹסֵף, וְאִתֵּיְמָא רַבִּי עֲקִיבָא, (ישעיה מד) "מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְסַכֵּל". אִיבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר לֵיהּ, שַׁקְלִינָן צַבְתָּא וְשַׁקְלִינָן לֵיהּ לִדְרָקוֹן, וְקַטְלִינָן לֵיהּ, וְחָבִיתָא שַׁבְקִינָן לָהּ. אַדְהָכֵי, אָתָא פְּרִיסְתְּקָא עָלֵיהּ מֵרוֹמִי, אָמַר לֵיהּ, קוּם, דְּמִית לֵיהּ קֵיסָר, וְאָמְרֵי הַנְהוּ חֲשִׁיבֵי דְּרוֹמִי לְאוֹתִיבָךְ בְּרֵישָׁא. הֲוָה סַיֵים חַד מְסָאנָא, בָּעֵי לְמִיסַיְימָהּ לְאַחֲרִינָא, לָא עַיֵיל. בָּעָא לְמִשְׁלְפֵיהּ לְאִידָךְ, לָא נָפַק. אָמַר, מַאי הַאי? אָמַר לֵיהּ, לָא תִּצְטַעֵר, שְׁמוּעָה טוֹבָה אַתְיָא לָךְ, דִּכְתִיב, (משלי טו) "שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם". אֶלָּא מַאי תַּקַנְתֵּיהּ? לֵיתִי אִינַשׁ דְּלָא מֵיתְבָא דַּעְתָּךְ מִינֵיהּ, וְלִיחְלִיף קָמָךְ, דִּכְתִיב, (משלי יז) "וְרוּח נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם". עָבַד הָכֵי, עַיֵיל. אָמַר לֵיהּ, וּמֵאַחַר דְּחַכְּמִיתוּ כּוּלֵי הַאי, עַד הָאִדְנָא אַמַאי לָא אַתִּיתוּ לְגַּבָּאִי? אָמַר לֵיהּ, וְלָא אָמְרֵי לָךְ? אָמַר לֵיהּ, אֲנָא נָמִי אָמְרֵי לָךְ. אָמַר לֵיהּ, מֵיזַל אָזִילְנָא, וְאִינִישׁ אַחֲרִינָא מְשַׁדַרְנָא, אֶלָּא בָעֵי מִינָאִי מִידֵי דְּאֶתֶּן לָךְ. אָמַר לֵיהּ, תֵּן לִי יַבְנֶה וַחֲכָמֶיהָ, וְשׁוֹשִׁילְתָּא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְאַסְוָותָא דְּמַסְיָין לֵיהּ לְרַבִּי צָדוֹק. קָרִי עָלֵיהּ רַב יוֹסֵף, וְאִיתֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא, (ישעיה מד) "מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְסַכֵּל". אִיבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימָר לֵיהּ, לִשַׁבְקִינָהּ הֲדָא זִימְנָא. וְהוּא סָבַר, דִּלְמָא כּוּלֵי הַאי לָא עָבִיד, וְהַצָּלָה פּוּרְתָּא נַמִי לָא הֲוֵי: