שאלה
[סיכום מאמר ר' דוד הלר]
[מתוך: אתר "אש התורה" - אתר עם עם חוכמת חיים]
הכול כבר מוכן:
התחפושות והרעשנים על השולחן, המאכלים של משלוחי המנות מוכנים בצד, אפילו יש מגילה כשרה...
אבל אז מגיע היום המדכא את כל ההתרגשות שיש: [תענית אסתר].
בניגוד לשאר הצומות שמקורם בתנ"ך ונזכרו במשנה או על כל פנים בתלמוד, אין מקור מפורש וברור לתענית זו – זה רק "[מנהג ישראל]" = תקנה מאוחרת (למעט דעת [הראב"ד] שמוצא את המקור במשפט "[דברי הצומות וזעקתם]" (אסתר, פרק ט' פסוק ל"א)).
לצערנו, נפגע קצת מקומה ומעמדה של תענית אסתר...
אולי כדאי להסתכל על תענית אסתר ממבט נוסף:
הגמרא מלמדת אותנו את אחת הסיבות שהביאה לסכנת ההשמדה:
"שאלו תלמידיו את [רבי שמעון בן יוחאי]:
מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה?
אמר להם: אמרו אתם!
אמרו לו:
מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע" (מגילה, דף י"ב עמוד א').
לא בגלל שהשתחוו לעבודה זרה, לא בגלל שאכלו אוכל טמא - אלא בגלל ש[נהנו]!!!
אבל ההנאה מהסעודה היא רק [התוצאה]!
חשוב לדעת: באותם ימים ממש הייתה עליה לארץ ישראל, בנית המקדש, [גאולה בעיניים]!
סוף כל סוף אפשר לרוץ להשיב את השכינה למקומה!
נכון שישראל שבאותו הדור לא עברו על דת משה וישראל חס וחלילה, בפיהם הודו בכל הקדוש לישראל, אבל [הלב כבר היה קר]...
מה זה בעצם עבודת הלב?
מה זאת מצוות "ואהבת את ה' אלוקיך [בכל לבבך]"? (דברים, פרק ו' פסוק ה').
[רש"י] עונה: "שלא יהא ליבך חלוק על המקום".
במילים אחרות מדויקות יותר:
יהודי לא מסוגל [להשאיר את אלוקים בבית הכנסת] ולצאת לרחוב לבדו.
יהודי מחפש בכל רגע איך הוא יכול להיטיב בעולם, איך הוא יצליח להפוך כל מקום ל[יותר מואר ויותר אלוקי], ומבקש תמיד לפרוץ לו נתיב בו ניתן להצעיד את האנושות כולה לגלות ולעורר את קול אלוקים שבלב שלהם.
מי שרוצה להבין לאשורו את נס פורים חייב להתחבר למהפכה העצומה שהתחוללה [בנפשות] ישראל - [יום קודם לכן].
גזרתו של המן על [כל] היהודים, הזכירה ליהודים שכמה שינסו לשכוח שהם שונים, שיש להם תפקיד אחר - לא יצליחו לברוח.
הכינוס של היהודים, התפילות, ההתחברות למרדכי הצדיק - פעלו את פעולתם המבורכת על נפש הדור וגרמו להם לשוב בתשובה.
אולם [המבחן עוד לא נגמר], יש התמודדו