שאלה
שלום לכבוד הרב,
מוכר וידוע בהלכה הסכם הנקרא "יששכר וזבולון" בו אני יכול ללמוד תורה ומישהו אחר יקבל את השכר. כנ"ל מקובל בכל הקשור לעילוי נשמת מתים, שאם אני אומר קדיש ו/או לומד, המת מתעלה בעולם האמת. נשאלת השאלה אם ניתן לעשות כן גם במצוות מעשיות כגון ציצית, תפילין וכדומה.
מהו הרקע לשאלתי?
אני נשוי לחוזרת בתשובה שאביה ואחיה מעולם לא הניחו תפילין, וגם אני יודע שאין שום סיכוי שיעשו כן. הרמב"ם מסביר שפושעי ישראל בגופם הם אלו שלא הניחו תפילין מעולם, והייתי רוצה לנסות ולהוציאם לפחות מזה. השאלה אם אני יכול להניח תפילין במיוחד לצורך זה, וכאילו "לתרום" את המצווה בשבילם, לפחות פעם אחת. ידוע לי שזה לא ממש ישנה להם, אך כידוע זכין לאדם שלא בפניו...
אם התשובה לשאלתי היא שלילית, מהו אם כן ההבדל בין לימוד לצורך אדם אחר, שהוא מצוות עשה של לימוד תורה, שמזכה את האחר, לבין תפילין שהיא מצוות עשה שאינה מזכה?
לתשובתכם אודה
ש.
תשובה
שלום וברכה
ראשית, יישר כוח על היוזמה ועל הרצון.
יש לחלק בין מושגים בעולם ההלכה למושגים בעולמות פנימיים. ההלכה לא מכירה ביכולת של אדם אחד לקיים מצוות שבגופו בעבור אדם אחר. הסכם יששכר וזבולון נובע בשל העובדה שזבולון תורם בפועל את חלקו בלימודו של יששכר. על כן אין יכולת לגאול אדם ממעמד פושע ישראל בגופו בלי שהוא עצמו הניח את התפילין.
למעשה דם לימוד תורה לצורך אדם אחר אינו מושג הקיים בהלכה. אנחנו מכירים את הרצון לזכות אחרים במעשי המצווה שלנו לרפואתם וכדו' בעולם הסוד והקבלה אך לא בעולם ההלכה. האדם חייב לגאול את עצמו.
על כן, אולי תנסה להפך - להביא אותם להתחבר אל עצמיותם היהודית בהנחת תפילין פעם אחת ?
כל טוב